התעללות מינית – מדריך להבנת התופעה, ההשפעות והטיפול

התעללות מינית היא חוויה טראומטית שפוגעת עמוקות בגוף, בנפש ובתפיסת העולם של הקורבן. מדובר בפגיעה קשה שמתרחשת לעיתים קרובות בתוך מערכות יחסים של קרבה, אמון או סמכות. המאמר הבא מציג סקירה רחבה על הגורמים, ההשלכות, מורכבויות הטיפול, סוגיית האשמה והכוח, ודחיית הקורבן. כל זאת מתוך מטרה אחת – להבין, לטפל ולמנוע.

מהי התעללות מינית?

התעללות מינית מתארת כל מגע מיני כפוי, לא הולם או בלתי חוקי, שמתרחש ללא הסכמה, או כאשר הקורבן אינו מסוגל לתת הסכמה חופשית – כמו במקרה של ילדים, אנשים עם מוגבלות או תחת השפעה של סמים/אלכוהול. הפוגע עשוי להיות אדם זר, אך לעיתים קרובות מדובר בקרוב משפחה, בן זוג או דמות סמכותית.

גורמים שמשפיעים על עומק הנזק הפסיכולוגי

מחקרים בתחום מצביעים על שבעה גורמים מרכזיים שיכולים להשפיע על חומרת הפגיעה הנפשית בעקבות התעללות מינית:

1. גיל תחילת ההתעללות – ככל שהפגיעה מתרחשת בגיל צעיר יותר, כך ההשפעה עשויה להיות עמוקה יותר.

2. משך ההתעללות – התעללות מתמשכת מעלה את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה ופגיעות אחרות.

3. שימוש באלימות או איומים – הפחד והאיום הפיזי או המילולי מעצימים את תחושת האיום.

4. פער הגילים בין הקורבן לפוגע – ככל שהפער גדול יותר, כך גדל גם אי-השוויון בכוח.

5. קרבה משפחתית – פגיעה בתוך המשפחה, כמו מקרה של גילוי עריות, מחריפה את תחושת הבגידה.

6. חוסר בדמויות מגוננות – העדר הורה או מבוגר שניתן לפנות אליו מחמיר את תחושת הבדידות.

7. מידת הסודיות וההסתרה – ככל שהפגיעה מוסתרת לאורך זמן, כך היא נטמעת עמוק יותר.

מורכבות הטיפול: חוק מול נפש

התנגשות בין מערכות

כאשר התעללות מינית מתרחשת בתוך המשפחה, מתעוררת לעיתים התנגשות בין מערכת המשפט לבין עולם בריאות הנפש:

• המענה החוקי דורש הרחקה של הילדה מהפוגע, ובמקרים רבים – מהבית כולו. מטרת ההליך היא הגנה מוחלטת.

• מהזווית הטיפולית, ניתוק דרמטי עלול לייצר טראומה שנייה, במיוחד אם ההתעללות לא התגלתה על ידי הילדה אלא נחשפה על ידי אחרים.

התוצאה: הילדה חווה קרע פנימי, טראומה מתמשכת ואף חוויה של נטישה על ידי המערכת שאמורה להגן עליה.

ילדים מפתחים לעיתים תחושות אשמה בשל עצם הימצאותם בתוך הדינמיקה, גם אם לא יזמו דבר. התחושות הללו מלווים אותם שנים רבות לאחר סיום הפגיעה.