התמודדות עם חרם חברתי

התמודדות עם חרם חברתי היא קודם כל ההבנה שהילד שנמצא במרכז החרם לא אשם במצב. חרם הוא פגיעה מתמשכת שבה קבוצה מחליטה למחוק ולבטל נוכחות של ילד, וזה יוצר לילד פצע רגשי של בדידות וחוסר אונים. בטיפול בהתמודדות עם חרם חברתי אנחנו מתמקדים בשני צירים מרכזיים. חיזוק תחושת הערכה עצמית נמוכה של הילד, ולתת כלים להתמודדות מול הקבוצה שמחרימה. המטרה היא לעזור לילד להחזיר לעצמו את הביטחון החברתי, להבין שהוא ראוי לקשר, ולמצוא את הדרך ליצור חיבורים חדשים במקומות שבהם הוא מרגיש יותר בטוח ורצוי.

שמי איתמר פסקל, פסיכולוג קליני ומטפל CBT המתמחה בהתמודדות עם חרם חברתי. נייד: 054-2002332.

מה זה חרם חברתי?

חרם הוא לא תמיד בצעקות, הוא לפעמים הוא שקט, ודווקא השקט הוא זה שפוגע. כך זה קורה:

הוצאה מקבוצות וואטסאפ ואינסטגרם – הקבוצות הם המקום שבו הכול קורה. כשמוציאים ילד מהקבוצה או מקימים קבוצה חדשה בלעדיו, זה אומר לו בצורה הכי קשה שהוא כבר לא שייך. זה יוצר תחושה של ניתוק מהכול, מהבדיחות ומהתכנונים של כולם, ומשאיר את הילד בחוץ.

אי הזמנה לאירועים חברתיים – זה יכול להיות ימי הולדת, מפגשים אחר הצהריים או סתם יציאה לסרט. כשכולם מוזמנים וילד אחד נשאר בבית, המסר הוא ברור: אנחנו לא רוצים אותך ביחד עם כולם. זה פוגע. התחושה הזו שכולם נפגשים ונהנים בזמן שאתה לבד, היא אחד הדברים שהכי פוגעים וגורמים לביטחון עצמי נמוך.

התעלמות יומיומית – זו אולי הצורה הכי כואבת. זה מצב שבו לא מדברים עם הילד, לא עונים לו כשהוא שואל שאלה, ולא יוצרים אתו בכלל קשר. הילד הופך להיות שקוף בתוך הסביבה שלו. ההתעלמות הזו נועדה לגרום לו להרגיש שהוא לא קיים ושאין לו מקום בתוך הקבוצה. זו יכולה להיות ממש טראומה וכמובן שנדרשת כאן התערבות. לטיפול CBT בטראומה או טיפול בפוסט טראומה לבני נוער קראו כאן.

השפלות – כאן הפגיעה היא פעילה יותר. זה כולל ללעוג למראה, לציונים או לכל דבר אחר. המטרה היא להקטין מול כולם כדי לחזק את תחושת ה"ביחד" של שאר הקבוצה. היום זה קורה הרבה גם ברשתות החברתיות, שם ההשפלה יכולה להגיע להרבה מאוד אנשים בלחיצת כפתור.

הפצת של שמועות  – שימוש בשקרים או בחצאי אמיתות כדי להרוס את השם הטוב. המטרה היא לגרום לאחרים להתרחק או לשנוא בלי שבאמת מכירים. השמועות יוצרות סביב הילד חומת בידוד שקשה לשבור.

מה הסיבות לחרם חברתי

• צורך בשליטה ולחץ חברתי – לעיתים קרובות יש מנהיג שלילי שמוביל את החרם כדי להרגיש יותר חזק. לרוב שאר הילדים מצטרפים לא כי הם שונאים את הילד אלא כי הם מפחדים שאם הם לא ישתפו פעולה הם יהיו הבאים בתור שיוחרמו.

• קנאה ופחד מהשונה – לעיתים ילד מוחרם כי הוא מצליח במשהו, או כי הוא קצת שונה מהנורמה. הקבוצה מתקשה להכיל את השונות הזו ובוחרת להרחיק אותה כדי להרגיש מאוחדת ודומה.

• רצון להתקבל על ידי המובילים – ילדים מחפשים שייכות. לפעמים הדרך הכי קלה להרגיש חלק מהחבר'ה המקובלים והמרכזיים היא להשתתף בפגיעה במישהו אחר. זה נותן להם תחושה כוזבת של כוח וקרבה למרכז העניינים.

ההשפעה הנפשית של חרם חברתי

תחושת שקיפות ואי נראות – כשאף אחד לא פונה לא עונה ולא מסתכל, מתחילים להרגיש שאתם לא קיים. זו תחושה איומה שבה ילד מרגיש שאין לו מקום בעולם. השקיפות הזו גורמת להסתגר בתוך עצמו ולהפסיק לנסות ליצור קשר, כי הוא מרגיש שגם ככה אף אחד לא יראה אותו.

ירידה בערך העצמי – ילד מוחרם שואל את עצמו כל הזמן: מה לא בסדר אצלי? למה כולם שונאים אותי? הוא מתחיל להאמין למה שהקבוצה משדרת לו שהוא לא שווה ולא מעניין. המחשבות האלו מחלחלות פנימה והופכות לקול פנימי שמקטין אותו ומוריד לו את הביטחון העצמי.

חוסר אמון באחרים – החרם מייצר תחושה שהעולם הוא מקום מסוכן. הילד לומד שגם חברים טובים יכולים פתאום להפנות גב או לשתוק כשפוגעים בו. חוסר האמון הזה מקשה עליו לסמוך על אנשים חדשים, והוא נשאר תמיד בחשדנות מול העולם.

קושי ביוזמה חברתית  – אחרי שחווים דחייה כל כך קשה, המוח מנסה להגן עלינו מפגיעה נוספת. הילד מפסיק ליזום מפגשים, מפסיק להשתתף בשיחות ומעדיף להישאר בהימנעות. הוא מפחד שכל ניסיון שלו להתחבר יסתיים בעוד דחייה כואבת, ולכן הוא נמנע מאינטראקציות חברתיות.

ירידה בתפקוד  – כשכל האנרגיה הנפשית מושקעת בהישרדות חברתית ובניסיון להבין איך לעבור את יום הלימודים בלי להיפגע, לא נשאר מקום ללמידה. הריכוז נפגע, המוטיבציה יורדת, והציונים נפגעים. בית הספר הופך להיות מקום של סבל במקום מקום של למידה וצמיחה.

כל אלו יכולים לייצר חרדות, קראו עוד על טיפול בחרדה.

למה חרם חברתי ברשת כל כך פוגע

• פומבי – הפגיעה מתרחשת מול קהל. הידיעה שחברים, מכרים ואפילו זרים רואים את ההשפלה מגבירה מאוד את תחושת הבושה.

• זה לא נגמר – אין סיום לאירוע. הודעות פוגעניות יכולות להמשיך להגיע גם באמצע הלילה או בסופי שבוע, מה שיוצר תחושה של רדיפה שאין לה סוף.

• זה בלתי הפיך – דברים שנכתבים ברשת משאירים עקבות. גם אם ההודעה נמחקה, הצילום שלה יכול להמשיך להסתובב, והתחושה שהכתם הזה נשאר לתמיד מכבידה מאוד על הנפש.

סימנים לחרם חברתי אצל הילד

סירוב ללכת לבית הספר – זהו אחד הסימנים המובהקים ביותר. הילד עשוי להמציא תירוצים כמו כאבי בטן, כאבי ראש או עייפות רק כדי לא להגיע למקום שבו הוא מרגיש מאוים או דחוי. אם הילד שהיה הולך בשמחה פתאום נלחם כדי להישאר בבית, זה דורש בדיקה של מה קורה.

הסתגרות וירידה במצב הרוח – ילד שעובר חרם נוטה להיכנס לתוך הבועה שלו. הוא פחות משתף בחוויות היום, נראה עצוב, מתוסכל או כעוס ללא סיבה נראית לעין. השמחה הטבעית מתחלפת בשתיקה ממושכת ובצורך להסתגר בחדר, רחוק מהעיניים של כולם.

ירידה בלימודים – כשהראש והלב עסוקים בהישרדות חברתית, אין פנאי ללמידה. הילד מתקשה להתרכז בשיעורים, שוכח להכין מטלות והציונים שלו מתחילים לרדת. בית הספר מפסיק להיות מקום של התקדמות והופך למקום שבו הוא רק מנסה לעבור את היום.

שינויים באכילה ובשינה – מצוקה נפשית משפיעה מיד על הגוף. זה יכול להתבטא בחוסר תיאבון או באכילה רגשית מופרזת. גם השינה נפגעת קושי להירדם וסיוטים. הגוף נמצא במצב של דריכות ואי שקט נפשי ומתח, מה שמונע ממנו לנוח באמת.

איבוד עניין בתחביבים – דברים שפעם גרמו לילד אושר, כמו חוג כדורגל, נגינה או יציאה לגינה, מאבדים מהקסם שלהם. הילד מרגיש שאין לו כוח או חשק לעשות שום דבר, ולעיתים הוא נמנע מחוגים פשוט כי הוא חושש לפגוש שם את אותם ילדים שפוגעים בו.

ביטויי שנאה עצמית – שימו לב למילים שהילד אומר על עצמו. משפטים כמו אף אחד לא אוהב אותי, אני אפס או כולם שונאים אותי הם לא סתם ביטויים של רגע. הם משקפים את הדרך שבה הקבוצה גורמת לו להרגיש. הילד מתחיל להאמין שהבעיה היא בו, וזהו שלב שבו המצוקה הנפשית הופכת לעמוקה ומסוכנת יותר.

איך ההורים יכולים לעזור בהתמודדות עם חרם חברתי?

כשמגלים שהילד עובר חרם, האינסטינקט הראשוני שלנו כהורים הוא להפוך עולמות ולפתור את זה מיד. אבל לפעמים, העזרה הכי גדולה מתחילה דווקא בצעדים שקטים ובבניית הביטחון שלו.

1. הקשבה מלאה לפני שפועלים – הדבר הראשון שהילד צריך הוא פשוט מקום בטוח להוציא את הכול. שבו אתו, תנו לו לדבר ואל תקטעו אותו עם עצות או פתרונות בשלב הראשון. כשהוא פורק את הכאב, הוא מרגיש שהוא כבר לא לבד. תנו לו להרגיש שאתם שומעים את העלבון שלו בלי שיפוטיות ובלי להגיד לו אל תיקח ללב. הלב שלו פגוע, והוא צריך שתכירו בזה.

2. שאלו שאלות פתוחות ומזמינות – במקום לשאול שאלות של כן ולא או לחקור אותו בצורה שמרגישה כמו חקירה משטרתית, נסו לפתוח פתח לשיחה רגועה. שאלות כמו איך הרגשת היום בהפסקה? או היה רגע היום שבו הרגשת פחות בנוח? מאפשרות לילד לבחור מה לשתף ובאיזו עוצמה. זה עוזר לו להרגיש שהוא מנהל את השיחה ולא שההורים לוחצים עליו לספר דברים שהוא עדיין מתבייש בהם.

3. אל תפעלו מאחורי גבו של הילד – זה כלל ברזל. אחד הדברים שהכי מפחידים ילד בחרם הוא שההורים יתערבו בצורה שתביך אותו או שתגרום לילדים האחרים להציק לו עוד יותר כמו להלשין למורה. לפני שאתם פונים לבית הספר או להורים אחרים, דברו אתו. תסבירו לו למה אתם חושבים שצריך לפעול וקבלו את הסכמתו. כשהוא שותף להחלטה, הוא מרגיש שיש לו שליטה על המצב ושאתם פועלים יחד אתו, לא מעל הראש שלו.

4. חזקו את הביטחון העצמי שלו מחוץ לבית הספר – החרם גורם לילד להרגיש שהוא אפס בתוך הכיתה. התפקיד שלכם הוא להזכיר לו מי הוא באמת במקומות אחרים. עודדו אותו ללכת לחוגים, לעסוק בתחביבים שהוא טוב בהם או להיפגש עם חברים מחוגים אחרים או מהמשפחה. כל הצלחה קטנה במקום אחר בונה מחדש את תחושת הערך שלו ומזכירה לו שהעולם הוא הרבה יותר גדול וטוב מהכיתה הספציפית שבה הוא נמצא כרגע.

5. הגבילו חשיפה לרשתות בצורה חכמה הטלפון יכול להיות המקום שבו הפגיעה ממשיכה גם בערב. שבו יחד עם הילד ובדקו מה קורה בקבוצות הווטסאפ או באינסטגרם. עזרו לו ללמוד איך לחסום משתמשים פוגעניים או איך לצאת מקבוצות שרק עושות לו רע. החשוב הוא לעשות זאת יחד, כסיוע טכני ורגשי, מבלי לתת לו הרגשה שאתם מחטטים לו בפרטיות, אלא שאתם עוזרים לו לייצר מרחב מוגן" דיגיטלי בתוך החדר שלו.

טיפול בהתמודדות עם חרם חברתי

עיבוד הרגש ובניית חוסן פנימי, הטיפול מעניק מרחב בטוח ומוגן שבו הוא לא חייב להיות חזק או להסתיר את הכאב שלו. בתהליך הטיפולי אנחנו עובדים יחד על עיבוד החוויה הקשה, מפרקים את תחושות האשמה והבושה שלעיתים קרובות נלוות לחרם, ועוזרים לילד להפריד בין מה שהקבוצה אומרת עליו לבין מי שהוא באמת. המטרה היא לחזק את תחושת הערך העצמי שנפגעה ולבנות חוסן נפשי שיאפשר לו לעמוד מול לחצים חברתיים בעתיד. כשהילד לומד לזהות את הכוחות הפנימיים שלו, הוא מפסיק להרגיש קורבן של המציאות ומתחיל להחזיר לעצמו את תחושת השליטה בחיים.

שיפור כישורים חברתיים וליווי הורי. מעבר לעבודה הרגשית, הטיפול מתמקד גם בכלים מעשיים לשיפור המיומנויות החברתיות של הילד. אנחנו מתרגלים מצבים של יצירת קשר, לומדים איך לזהות חברים פוטנציאליים ובריאים, ואיך להציב גבולות בצורה מכבדת ואסרטיבית. חלק בלתי נפרד מהתהליך הוא הליווי שלכם, ההורים. יחד אנחנו בונים אסטרטגיה שתאפשר לכם להיות העוגן של הילד בבית, לומדים איך להגיב למצוקה שלו בצורה שתחזק אותו ולא תעורר התנגדות, ואיך לשתף פעולה עם צוות בית הספר כדי לייצר סביבה מוגנת יותר עבורו.

קראו עוד על פסיכולוג בני נוער ובעיות חברתיות אצל בני נוער.

קראו עוד על הנושא.