סכמה תרפיה

סכמה תרפיה היא שיטת טיפול אינטגרטיבית וייחודית שמשלבת בין הגישה הפרקטית והמעשית שמאפיינת את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לבין הבנה עמוקה של תהליכים נפשיים שמאפיינת את הגישה הפסיכו-דינאמית. בנוסף לכך, הטיפול בסכמה תרפיה משלב שיטות טיפול בין-אישיות וטכניקות חווייתיות, כמו למשל דמיון מודרך או משחקי תפקידים.

החיבור הנרחב בין הגישות והטכניקות השונות מהווה בשורה גדולה לעולם הטיפול, ולכן גישה טיפולית זו זוכה להכרה מחקרית וקלינית הולכת וגדלה בשנים האחרונות.

הגישה פותחה על ידי ג'פרי יאנג במטרה לסייע למטופלים הסובלים מהפרעות רגשיות מתמשכות וכרוניות שהשורש שלהן נעוץ בילדות ובהתבגרות. אותם מטופלים התאפיינו בדפוסי אישיות נוקשים ונמנעו ממגע עם רגשותיהם, התקשו למקד את קשייהם, ליצור קשר טיפולי ולשתף פעולה עם תהליך הטיפול, והראו עמידות לטיפול CBT מסורתי.

הרעיון המרכזי שעומד בבסיס הגישה, הוא שבכולנו קיימים צרכים בסיסיים ואנושיים המבקשים לקבל מענה בתוך קשרים משמעותיים בחיינו כתנאי להתפתחות נפשית תקינה. למשל, בכולנו טבוע צורך עמוק בקשר בטוח עם דמויות משמעותיות ומכילות, צורך להרגיש עצמאיים, חופשיים ומסוגלים, צורך בגבולות מציאותיים, צורך שיראו אותנו ויתנו תוקף לרגשות והרצונות שלנו וצורך לפעול בעולם מתוך מקום ספונטני ומשחקי שמשוחרר ממחשבות.

מה זה סכמה תרפיה, ומהן ״סכמות״?

כשמה, מונח מרכזי בגישת סכמה תרפיה הוא "סכמה". "סכמות" הן למעשה מבנים מנטאליים ורגשיים המשקפים זיכרונות, חוויות, תחושות ומחשבות, שדרכם אנו מארגנים, תופסים, חווים ומפרשים אירועים ויחסים בחיינו.

הן מתחילות להתגבש כבר בתקופת הילדות ומושפעות מהאופן בו הסביבה מגיבה לצרכים הרגשיים הבסיסיים שתוארו לעיל. ההנחה המרכזית היא שחסך מתמשך במילוי צרכים רגשיים החל מתקופת הילדות המוקדמת יביא להתפתחותן של סכמות שליליות ונוקשות המובילות להתנהגויות ולמנגנוני הגנה לא יעילים, ובעקבות כך לתחושת עצמי שלילית ולקשיים ביכולת לקיים יחסים בין-אישיים קרובים ומיטיבים.

הגישה מונה 18 סכמות בלתי מסתגלות במספר תחומים מרכזיים:

• בתחום חוסר קשר ודחייה: ציפייה לנטישה/חוסר יציבות, לחוסר אמון/ניצול, חסך רגשי, פגימות, בידוד חברתי.
• בתחום האוטונומיה: תלות/חוסר יכולת, פגיעות וסכנה למחלות, עצמי לא מפותח/לא מובחן, תחושת כישלון.
• בתחום גבולות פגועים: תביעה לזכויות יתר/גרנדיוזיות, שליטה עצמית/משמעת עצמית לא מספקת.
• בתחום מוכוונות לאחרים: כניעות, הקרבה עצמית, חיפוש אחר אישורים והערכה.
• בתחום דריכות יתר ועכבה: פסימיות, עכבה רגשית, סטנדרטיים קיצוניים וביקורתיות יתר, נטייה להענשה עצמית נוקשה.

מהם מצבי סכמה?

בנוסף, יאנג התייחס גם למצבי סכמה שהם מעין מצבי עצמי הכוללים סט של סכמות, התנהגויות, רגשות וסגנונות התמודדות המתעוררים בתגובה לאירועים בהווה ומשפיעים על יכולת ההסתגלות שלנו.

• מצבי סכמה ילדיים הם מצבי עצמי שהתפתחו בנו מתוך חוויות שחווינו בתקופת הילדות והם יכולים לכלול את הילד הפגיע (שחש בודד, פגוע, לא מובן, נטוש), הילד הכועס (שחש כעס, זעם, תסכול), הילד האימפולסיבי (שחש חסר שליטה עצמית) והילד המסופק (שחש אהוב, מוגן, אופטימי, סומך על עצמו).
• בנוסף, בכל אחד מאיתנו קיימים גם חלקים הוריים מופנמים אשר אפשר לראות אותם כ"קולות" המופנמים בנו ומכוונים את התנהגותנו. למשל, ההורה המעניש (מרגיש צורך להעניש את עצמו או את האחר), ההורה הדורשני (דורש מעצמו שלמות והצלחה בכל מחיר) וההורה הבריא (מטפל בעצמו, מציב לעצמו גבולות, לוקח אחריות, משתתף בפעילויות פנאי).

מצבי הסכמה עשויים להשתנות מעת לעת והם מקיימים ביניהם אינטראקציה מתמדת. למשל, מטופל שנמצא במצב הילד הפגיע מרגיש לא מובן על ידי המטפל שלו, אומר לו זאת ולאחר ששב הביתה פועל מתוך מצב ההורה המעניש – מאשים את עצמו על כך שביטא צורך בקרבה מצד המטפל.

מנגנוני התמודדות

הניסיון הקליני מראה כי מטופלים מאמצים שלושה דפוסי התמודדות מרכזיים במטרה לצמצם את הסבל והכאב שכרוכים בחוויה של הסכמות ומצבי העצמי הבלתי מסתגלים.

יחד עם זאת, בפועל, מדובר במנגנונים לא יעילים שלמעשה מנציחים את הסכמות ויוצרים מעגל קסמים המשמר את הכאב. ניקח לדוגמה מטופלת שכילדה חוותה יחסים מנצלים. אותה מטופלת עשויה להתמודד במספר דרכים עם מצוקתה. היא עשויה למשל להיכנס שוב ושוב למערכות יחסים נצלניות ופוגעניות (כניעה לסכמה), או להימנע לחלוטין מכניסה לקשרים (הימנעות מהסכמה), או להיכנס לקשרים שבהם היא מנצלת ופוגעת באחר (פיצוי-יתר לסכמה).

מטרות הטיפול בסכמה תרפיה, ואיך הוא מתבצע

הטיפול בסכמה-תרפיה שם דגש על תקשורת פתוחה וקרובה בין המטפל למטופל – תחילה, המטפל מסביר למטופל את הרעיונות המרכזיים שעומדים בבסיס הגישה וישנה חשיבה משותפת על מטרות הטיפול.

בתוך מסע משותף והדרגתי, המטפל והמטופל חושפים ומגלים ביחד את הצרכים הרגשיים המוקדמים שלא נענו ואת הסכמות הלא אדפטיביות שהתפתחו ואופן השפעתן על המטופל בהווה. באמצעות שילוב של טכניקות קוגניטיביות (למשל זיהוי מחשבות אוטומטיות ואתגורן), התנהגותיות (למשל חשיפה הדרגתית למצבים מהם מנסה המטופל להימנע) וחווייתיות (למשל שימוש בדמיון מודרך או משחק תפקידים), המטפל והמטופל מעוררים לחיים את אותן חוויות ילדות קשות ומנסים באפן אקטיבי לתת מקום והכרה ל"ילד הפגיע" ולצרכיו.

תחילה המטפל מייצג את החלקים הבוגרים והבריאים ומעמת את המטופל עם ההשלכות הלא בריאות שיש לאותם מצבי עצמי על חייו, דרך נקיטת עמדה הורית, אמפטית ומכילה, במטרה לתת מענה לחלקים פגועים וכואבים אצל המטפל ולייצר עבורו חוויה רגשית מתקנת.

בהדרגה, מפתח המטופל את החלקים הבוגרים והאחראיים שבו ולומד להיות הורה מטיב עבור הילד הפגיע. כך, מתפתחת היכולת של המטופל לזהות ולהכיר את החלקים השונים שקיימים בו ולגרום להם להיות במגע ו"לדבר" זה עם זה.

ההנחה היא שכאשר המטופל יצליח להיות במגע ולהכיל גם את החלקים הכואבים והפגיעים שבו, הוא לא יזדקק יותר למנגנוני ההתמודדות הלא יעילים והמרחב החווייתי שלו יגדל ויוכל להכיל גם תחושות של שמחה, חיוניות וספונטניות.

למי מתאים הטיפול?

הטיפול בסכמה תרפיה צובר כאמור תאוצה מחקרית וקלינית ענפה ונמצא יעיל בטיפול בקשת רחבה של קשיים רגשיים, ולמעשה מדובר בטכניקה טיפולית שאפשר ליישם בכל נושא שעימו מגיעים לטיפול.

מחקרים שונים התמקדו ביעילות הטיפול בהפרעות אישיות מורכבות, וביניהם הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקסיסטית והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. כמו כן, הטיפול נמצא יעיל בהפרעות רגשיות מתמשכות הכוללות קשיי ויסות וקשיים בין-אישיים משמעותיים, וכן בטיפול במטופלים הסובלים מדיכאון ופוסט טראומה.

קשיים משמעותיים ביכולת לקיים יחסים בין-אישיים קרובים ומטיבים מסיבים סבל וכאב נפשי רב ועלולים להוביל למגוון רחב של קשיים רגשיים. במקרים כאלו אנו ממליצים לפנות לצוות המקצועי שלנו על מנת לקבל מענה טיפולי יעיל ואיכותי. אנו מציעים טיפולי סכמה-תרפיה במרחב בטוח ומכיל. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר לפרטים נוספים.