סמכות הורית והצבת גבולות – הדרכת הורים

הורים רבים שואלים את עצמם: איך מייצרים סמכות הורית והצבת גבולות בלי לפגוע בקשר עם הילד? איפה עובר הקו בין סמכות הורית בריאה לבין שליטה או כוחנות? והאם בכלל אפשר לגדל ילדים עם גבולות ברורים ולשמור על תקשורת קרובה ומכבדת?

התשובה היא שכן אפשרי. סמכות הורית איננה בהכרח כוחנות. היא לא כוללת עונשים קשים, הרמת קול או ויתור מוחלט על העצמי. סמכות הורית והצבת גבולות בריאה מבוססת על שילוב בין חום, הקשבה ועקביות.

שמי איתמר פסקל, פסיכולוג קליני העוסק בהדרכת הורים וטיפול במתבגרים, במאמר הזה אעסוק במשמעות של סמכות הורית והצבת גבולות. נסקור סגנונות שונים של הורות, אציג דוגמאות יומיומיות, ואציע כלים שיכולים לעזור לבנות מערכת יחסים שיותר מבוססת על אמון, גבולות וקשר רגשי משמעותי עם הילד.

מה זה סמכות הורית?

סמכות הורית היא היכולת של הורה להנהיג, להכווין, להציב גבולות ולהשפיע על הילד, וכל זה תוך שמירה על הקשר הרגשי אתו. בניגוד לגישות של פעם, סמכות הורית והצבת גבולות אינה מבוססת על הפחדה, כוח או ציות עיוור, אלא על תקשורת, דוגמה אישית ועמדה פנימית יציבה של ההורה.

כאשר יש סמכות הורית והצבת גבולות:

• הילד מרגיש שיש מי ששומר עליו.

• ההורה אינו מתפרק ובעל וויסות רגשי מול התנגדויות.

• יש מרחב לביטוי רגשות כולל רגשות שליליים וקשים.

• הגבולות ברורים, אך אינם שרירותיים.

סגנון של הורות וההשפעה על הילדים

1. הורות סמכותית

סגנון זה משלב גבולות ברורים עם חום, הקשבה ואמפתיה לילד. ההורים מעודדים שיח, מסבירים את ההיגיון מאחורי הכללים ומביעים עניין רגשי בילד.

יתרונות:

מחקרים מראים שילדים שגדלו עם הורים סמכותיים נוטים לפתח יותר ביטחון עצמי, שליטה עצמית וכישורים חברתיים טובים.

2. הורות נוקשה

כאן ההורה מציב גבולות נוקשים ודורש ציות, לרוב מבלי להסביר את הסיבה. הדגש הוא על משמעת ולא על קשר רגשי.

חסרונות:

ילדים עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך, פחד מטעויות או נטייה למרידה בגיל ההתבגרות.

3. הורות מתירנית

הורה מתירני משתדל להימנע מעימותים, נמנע מהצבת גבולות ברורים, ונותן לילד להוביל.

חסרונות:

לילדים קשה להתמודד עם תסכולים, והם עלולים לפתח קושי בקבלת סמכות גם במסגרות אחרות.

4. הורות מזניחה

זהו סגנון שבו ההורה כמעט לא מעורב, לא בגבולות ולא בקשר רגשי. הילד נותר לבדו להתמודד עם העולם.

תוצאה:

חוסר ביטחון בסיסי, קושי בבניית קשרים ותחושת בדידות.

למה הצבת גבולות חשובה?

ילדים זקוקים לגבולות כדי להרגיש בטוחים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הצבת גבולות אינה פעולה נוקשה או כוחנית – אלא דרך לומר לילד אני רואה אותך, אני מבוגר אחראי, ואני כאן כדי לשמור עליך.

כאשר אין הצבת גבולות נוצר מצב שאנו לא מעוניינים בו כהורים:

• הילד מרגיש שעליו לנהל את המצב.

• נוצר כאוס פנימי וחיצוני אצל הילד.

• מתפתחים רגשות אשמה, בלבול או תוקפנות.

טעויות נפוצות בהצבת גבולות

חוסר עקביות – זה קורה לכולם, יום אחד אין כוח לוויכוחים אז מרשים הכול, ולמחרת מחליטים שזהו זה ואוסרים את אותו הדבר בדיוק. הבעיה היא שהילד נשאר מבולבל. הוא לא באמת יודע מה החוק בבית, ולכן הוא ימשיך לבדוק אתכם שוב ושוב כדי להבין איפה הגבול באמת עובר.

איומים שלא מתממשים – לדוגמה אם אתה לא נכנס להתקלח עכשיו, אין מחר טיול, בסוף הילד לא התקלח, אבל לטיול הוא יצא. כשאנחנו מבטיחים משהו ולא מקיימים, המסר שעובר לילד הוא שאפשר להמשיך בשלי, המילים של אבא ואמא הן רק רעש רקע ואין להן באמת תוקף.

הסברים ארוכים מדי – כשמרגישים לא בנוח עם הגבול ששמים, לעיתים מתחילים לנאום. מסבירים, מתנצלים ומנסים לשכנע את הילד למה אנחנו צודקים. הילד פשוט מאבד עניין בתוך כל המילים האלו. גבול טוב לא צריך נאום הוא צריך להיות קצר וברור.

מלחמות כבוד – כשילד עונה בחוצפה, קל מאוד להיעלב ולהיגרר לוויכוח אישי כמו איך אתה מדבר אליי. ברגע שזה קורה, אנחנו כבר לא מציבים גבול אלא מנהלים קרב כוחות וכבוד. הילד מרגיש שניצחנו או הפסדנו לו, והגבול המקורי שהיה חשוב לנו פשוט נעלם.

אז מה עושים להפעיל סמכות הורית והצבת גבולות?

• להישאר רגועים – ככל שאנחנו יותר שקטים ופחות צועקים, ככה המילים שלנו נשמעות חזקות יותר.

• גבול ברור ובלי התנצלות – תגידו מה אתם רוצים שיקרה בצורה פשוטה. אתם לא צריכים אישור מהילד כדי להציב לו גבול ששומר עליו.

• בלי נאומים – משפט אחד או שניים זה מספיק. פשוט וברור. למשל חמוד שלי, עכשיו מכבים את המסך ועוברים לארוחת ערב. זהו. פשוט. אומרים ומבצעים.

• לעמוד מאחורי המילה שלכם  – גם אם הילד כועס, בוכה או מתנגד, זה בסדר גמור. התפקיד שלנו כהורים הוא להחזיק את הגבול גם כשזה לא נעים באותו רגע. אנחנו המבוגר האחראי. בסופו של דבר זה מה שנותן לילד תחושה של ביטחון.

דוגמאות יומיומיות להצבת גבולות

• הילד לא רוצה ללכת לישון, הורה סמכותי יאמר שעכשיו הולכים לישון. אני מבין שקשה לך להיפרד מהיום שעברת. רוצה שאשב לידך כמה רגעים עד שתירדם?
• הילד מבקש שוקולד לפני ארוחת ערב. תגובה מתירנית ומאפשרת ההורה יאמר טוב, רק שוקולד אחד קטן. תגובה סמכותית יותר תאמר אני יודע שאתה רעב. נאכל ארוחת ערב כמו בכל יום, ואז נוכל לבחור ביחד קינוח.
• הילד רוצה עוד זמן מסך. תגובה סמכותית תהיה שסיימת את זמן המסך שלך להיום. רוצה שנעשה פאזל או נשחק קלפים יחד?

סמכות הורית כשיש יותר מילד אחד

• התאמה אישית, כל ילד מגיב אחרת, אבל הגבולות הבסיסיים נשמרים צריכים להישאר זהים.

• תיאום בין הורים, חשוב שתהיה שפה אחידה בין ההורים. מסרים סותרים פוגעים באמון ובביטחון של הילד.

• תגובה שונה למצב דומה, מותר להגיב באופן שונה כל עוד יש הסבר ברור והגיוני, למשל אחותך קיבלה תוספת כי היא אכלה את הכול. כשתסיים מה שיש לך תוכל גם לקבל תוספת.

מה עושים כשאין הסכמה בין ההורים?

זה לגמרי טבעי שלא תמיד תסכימו על כל דבר בחינוך הילדים. לכל אחד יש סגנון אחר, רקע שונה ודעות משלו על איך נכון לגדל ילד. הבעיה מתחילה לא כשיש ויכוח, אלא כשהילד מרגיש שאין חזית אחידה בין ההורים. כשהוא מקבל תשובה אחת מאבא ותשובה הפוכה מאמא, הוא נשאר מבולבל ולא באמת יודע למי להקשיב. במצב כזה, הגבולות בבית פשוט נחלשים והילד עלול להתחיל לתמרן בין שניכם כדי להשיג את מה שהוא רוצה. נשמע מוכר?

הסוד הוא לנסות לנהל את המחלוקות האלו מאחורי הקלעים ביניכם. גם אם אתם ממש לא מסכימים עם בן או בת הזוג באותו רגע, עדיף לגבות אחד את השני מול הילד ואחר כך, כשאתם לבד, לשבת ולדבר על זה בשקט. הצגת עמדה אחידה נותנת לילד תחושת ביטחון, הוא מבין שההורים שלו מגובשים, שיש מי שמנהל את הבית ושיש על מי לסמוך. זה לא אומר שאתם חייבים להיות זהים, אלא פשוט לשדר שאתם צוות אחד שפועל יחד ככל הניתן.

הקשר בין סמכות הורית לדימוי עצמי

איך סמכות הורית והצבת גבולות בונה לילד ביטחון עצמי?

רבים חושבים שסמכות וגבולות עלולים לדכא את הילד, אבל האמת היא הפוכה. כשילד גדל בבית שיש בו יד מכוונת וסמכות רגועה, הוא מרגיש שיש לו קרקע יציבה מתחת לרגליים. הביטחון הזה הוא בדיוק מה שמאפשר לו לפתח דימוי עצמי חיובי וחזק.

הילד לא צריך לנהל את הבית – כשאין סמכות הורית ברורה, הילד מרגיש לפעמים שהוא זה שצריך להחליט, לקבוע ולנהל את העניינים. זה נשמע אולי לחיות בחופש, אבל עבור ילד זה עומס רגשי כבד מדי ומלחיץ. כשההורה לוקח את המושכות לידיים, הילד משוחרר מהתפקיד הזה. הוא יכול פשוט להיות ילד.

הילד לומד להכיר בגבולות שלו ושל אחרים  – גבולות הם לא רק מה אסור ומותר, הם הדרך של הילד להבין איפה הוא נגמר ואיפה מישהו אחר מתחיל. חשוב. ילד שמכיר בגבולות ששמים לו, לומד לכבד גם את הגבולות של עצמו. הוא מפתח יכולת להתמודד עם תסכולים, הוא מבין שלא הכול קורה מיד ובדיוק איך שהוא רוצה, והידיעה שהוא יכול לשרוד את הלא של ההורה בונה לו חוסן נפשי ותחושת מסוגלות.

הוא מרגיש יותר בטוח להתנסות, גם אם ייכשל  – סמכות הורית טובה היא כמו מעקה בטיחות על גשר גבוה עבור הילד. המעקה לא נועד לעצור את הילד מללכת, אלא לתת לו את הביטחון ללכת בלי לפחד שייפול לתהום. כשהילד יודע שיש מבוגר אחראי ששומר על הכללים ומגן עליו, הוא מרגיש הרבה יותר חופשי לנסות דברים חדשים, להסתקרן ואפילו לטעות. הוא יודע שגם אם הוא יכשל, יש לו לאן לחזור ויש מי שיעזור לו לאסוף את השברים.

מוזמנים ליצור עימי קשר לכל שאלה וקביעת פגישה: איתמר פסקל פסיכולוג קליני, עוסק בהדרכת הורים בנושא סמכות הורית והצבת גבולות.

פסיכולוג בני נוער, בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות, טיפול פסיכולוגי לבני נוער, טיפול CBT לבני נוער