התקף חרדה – תסמינים, גורמים ודרכי טיפול

התקף חרדה או התקף פאניקה התקף יחסית קצר של פחד פתאומי ועוצמתי שמופיע יחד עם פיזיים כגון נשימות מואצות, דופק מהיר, הזעה וסחרחורת. ההתקף עשוי להופיע בהפתעה גמורה ללא סיבה נראית לעין ולמעשה הנפש והגוף נכנסים למצב הישרדותי של הגנה מסכנה קיומית. פעמים רבות ובמיוחד בהתקפי חרדה ראשונים פונים לעזרה רפואית כגון חדר מיון עקב חשש מהתקף לב, אך לאחר בירור רפואי מתברר כי הם מתמודדים עם התקף פאניקה. התסמינים עלולים להימשך דקות ספורות או שעות, ולהשאיר תחושת אימה, בלבול ותשישות. שמי איתמר פסקל פסיכולוג קליני ומטפל CBT המתמחה בחרדות ובהתקפי חרדה, ואנסה במאמר זה לפרט ככל הניתן על נושא זה.

תסמינים של התקף חרדה

חשוב להבין שהתקף חרדה הוא ביטוי של הגוף כתגובה למחשבות של איום וסכנה שמרגישה אמיתית. מדובר במערכת הגנה של תגובת חירום שלנו בכני אדם, מערכת של מצבי לחימה, בריחה או קפאון Fight Freeeze Flight. כתגובה למצבים שמפרשים על ידנו בסכנה ממשית. המערכת הזו מפעילה את המערכת הסימפתטית בגוף, האדרנלין עולה, הדופק מתגבר והנשימה מואצת. הלכה למעשה הגוף מגיב לעומס ומתח נפשי פנימי.

דופק מואץ אנו אחד התסמינים המרכזיים, כאשר דפיקות לב חזקות יכולות להיות מורגשות גם בזמן מנוחה. תסמין זה יכול להלחיץ מאוד כיוון שיש תחושה שהאדם עובר התקף לב, אך למעשה אין סכנה כזו. פעמים רבות ניגשים בלחץ רב לחדר מיון, אך לאחר בדיקות לב וללא ממצאים, רופאי חדר המיון מאבחנים התקף חרדה.

תסמין נפוץ נוסף הוא קוצר נשימה שגורם לנשימה מואצת. התקף החרדה יכול לגרום לתחושה של מחנק וחוסר אוויר, אך הלכה למעשה האמת הפוכה מכך. הנשימה המואצת מכניסה חמצן רב לריאות. על מנת להרגיע סימפטום זה אפשר לנשום לאט, להכניס אוויר דרך האף ולהוציא דרך הפה בקצב איטי ואחיד. לפתוח חלון על מנת להרגיש אוורור ולתת מענה לתחושת המחנק.

הזעה בידיים, בפנים או בכל הגוף היא סימפטום נוסף של התקף חרדה. לעיתים מדובר בזיעה קרה או תחושה פנימית של חום. ההזעה היא למעשה מנגנון הקירור של הגוף, וכאשר המוח חושב שיש סכנה כלשהיא הוא מיד מפעיל את המערכת של בריחה או לחימה, והמערכת מראש מתחילה לקרר את הגוף לקראת הפעילות הגופנית שצפויה. הלכה למעשה מדובר במחשבות ללא ביסוס, אין באמת סכנה ממשית אך המחשבות חרדה גוברות על המחשבות המציאותיות וגורמות לתסמינים אלו.

רעידות בידיים או בכל הגוף הוא תסמין נוסף בעקבות האדרנלין הרב שמתרחש בעקבות התגובה לתחושת הסכנה. ההבנה שמדובר בתסמין נפוץ יכולה לעזור להתמודד כמו גם לעשות עיגון לגוף למשל לשבת ולהכניס בברכיים תוך כדי נשימות קצובות. טכניקה זו של הרגעה יכולה להרגיע גם את הנשימה ואת הדופק המואץ.

כאבים בשרירים, בחזה או בעורף, כתוצאה מהאדרנלין, הדופק המואץ וחומצות אמינו שמופרשות כחלק מהכנה של הגוף לקראת לחימה או בריחה. כלומר הגוף באופן טוב וחיובי מכין עצמו לקראת מאבק כלשהו להגן על עצמו. התוצאה של כך יכולה להיות כאבים מסוימים שלא יודעים איך לפרש אותם. נדמה שהגוף נותן אישור שאכן מדובר בסכנה אמיתית והחרדה מקבלת אישור מסוים אך האמת היא שלא כך. הגוף רק מגיב לתגובת חירום כתוצאה ממחשבות על סכנה אפשרית.

סחרחורת ותחושת חוסר יציבות נגרמות גם הן כתוצאה מדופק מהיר ואדרנלין שמפעיל את מערכות החירום של הגוף. המערכות הללו מופעלות עקב מחשבות סכנה שהמוח מפעיל, בהמשך המאמר נבין איך מנגנון זה מופעל וכיצד אפשר להתמודד עמו טוב יותר.

מה קורה בהתקף חרדה

בזמן התקף חרדה עצמו תרגישו בעוצמות משתנות את התסמינים השונים כגון דופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה, כאבי שרירים במקומות שונים כגון בעורף ובצוואר, סחרחורת וכאב ראש. תסמינים עשויים לגרום לבהלה ולתחושה שמחשבות הפחד שהחרדה מעוררת אכן נכונים (זה לא המצב באמת). לאחר התקף החרדה יכולה להופיע תחושה של תשישות גם פיזית וגם נפשית. בנוסף יכול להופיע חשש משמעותי מההתקף הבא ורגשות שונים לגבי ההתקף שהיה כגון הרגשת אשמה ומבוכה.

התקפי חרדה יכולים להופיע דקות ארוכות ואף יותר מכך לזמן ממושך יותר. הם יכולים להופיע פעמים רבות במהלך היום ובעוצמות שונים. יתכן שלא כל התסמינים יופיעו אלא רק חלקם. חשוב מאוד לתת מענה מתאים על מנת לא להחמיר את המצב ולא להמשיך לחיות את ההשלכות. כלומר התקפי חרדה חוזרים יכולים לפגוע בתפקוד השוטף, בקשר זוגי, בהורות, בעבודה וכמובן בתחושה העצמית.

לחיות במתח רב וחשש מהתקפים לאורך זמן עשוי לייצר חרדה כרונית כלומר קבועה יותר. ומכך יכולות להופיע הימנעויות שונות על מנת לנסות להימנע מהתוצאה מול החרדה. ההימנעויות אינן באמת עוזרות להתמודדות עם הנושא אלא מאפשרות לאדם לפגוש פחות טריגרים שיוצרים את החרדה. אך המחיר של ההימנעויות עלול להיות משמעותי ורחב, תוך צמצום היבטים שונים בחיים.

אבחון התקף חרדה

כאשר מגיעים לטיפול CBT בחרדה נברר קודם כל מה הפחד המרכזי עמו אתה מתמודד? תוך כמה זמן הגיע ההתקף לשיאו? כמה זמן נמשך ההתקף? האם מסיבה מסוימת או ללא סיבה נראית לעין? האם יש התקפים נוספים ומה קורה ביניהם?

במידה והיה התקף חרדה בדרך כלל ההתחלה שלו פתאומית והשיא מגיע במהרה. לפחות 4 סימפטומים יופיעו מתוך שלל סימפטומים מוגדרים כגון דפיקות לב, רעד, הזעה, תחושת מחנק, קוצר נשימה, כאבים בחזה, תחושת בחילה, סחרחורת וגלי חום. כמו כן ישנם סימפטומים מחשבתיים כגון חשש מאיבוד שליטה וניתוק רגשי מסוג דה ריאליזציה ודה פרסונליזציה.

מומלץ לערוך אבחנה מעמיקה לגבי ההתקף ולברר ושלול אפשרויות אחרות באמצעות אבחנה מבדלת, כגון הפרעת חרדה כללית GAD, התקף פאניקה, עוררות יתר, או בעיה רפואית כלשהיא שיש לבדוק מול רופא מטפל.

טיפול בהתקף חרדה

מדובר כאמור בחוויה נפשית מטלטלת, וחשוב יותר לגשת לטיפול פסיכולוגי יעיל על מנת לתת מענה מתאים לנושא. טיפול CBT בחרדה שאני עורך הוא כיום הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר לטיפול בהתקף חרדה. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT זה לומדים לזהות מחשבות אוטומטיות ואחרות שמפעילות את החרדה. להבין באמצעות הטיפול שמחשבות שאינן מועילות ואינן מבוססות מציאות הן הלכה למעשה מזיקות. הטיפול מלמד כיתד לשנות מחשבות אלו במחשבות מועילות יותר, שלבסוף משנות את ההתנהגות ואת הרגש הרלוונטי.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מעסוק גם החשיפה הדרגתית למצבים שונים שמעוררים את החרדה. חשיפה זו בצורה מבוקרת מאפשרת עבודה על המחשבות שעולות ותרגול כלים להרגעה עצמית. כגון נשימות, דמיון מודרך, מיינדפולנס, מדיטציה וכדומה. המטרה בטיפול מסוג זה היא למעשה לשלוט ככל הניתן בפחדים שעולים ולא לתת להם לשלוט בך. הסיבה לכך שאחד הפחדים המשמעותיים הוא מההתקף עצמו, וכאשר יש כלים טובים להתמודד עם הנושא אפשר להרגיש שליטה טובה יותר ומכאן שיפור משמעותי בהתמודדות.

טיפול תרופתי בחרדה

טיפול תרופתי נוגד חרדה שניתן על ידי רופא משפחה או פסיכיאטר מטפל הוא בהחלט אפשרות, אך יש להפעיל שיקול דעת בהקשר לכך. לרוב הטיפול התרופתי מומלץ על ידי אנשי מקצוע כאשר אנו רואים התקפי חרדה תכופים ועוצמתיים. וכאשר אנו רואים השפעה ברורה על התפקוד השוטף של האדם, וכאשר הדיווח העצמי שלו שהוא סובל מההתקפים ומבקש מענה מתאים לכך.

לרוב נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI, שמסייעות באיזון רמות הסרוטונין במוח ומפחיתות את רגישות מערכת העצבים. כמובן שיש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לסוג התרופה, תסמינים, מינון והשפעות.

טיפול פסיכודינמי בחרדה

לצד טיפולים ממוקדים כגון טיפול CBT שפורט לגביו קודם לכן, יש מי שזקוקים להבנה עמוקה יותר של שורשי החרדה. טיפול פסיכודינמי עוסק במהותו ברגשות לא מודעים, קונפליקטים פנימיים ודפוסי קשר רגשי מוקדמים. כל אלו יכולים להשפיע באופן מהותי על הופעת התקפי חרדה. מדובר בטיפול ארוך ועמוק יותר מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, העוסק בעומקי הנפש. טיפול זה עוסק לא רק בדפוסי החשיבה ובאופן השפעתם על האדם, אלא מדוע הוא חושב כך, מה השפיע עליו והאם מדובר בדפוסים קודמים מחוויות ילדות לדוגמה.

גם שינויים פשוטים באורך חיים שוטף יכולים לעזור בהתמודדות עם חרדות. שינה טובה, תזונה נכונה, תמיכה חברתית ומשפחתית, פעילות גופנית סדירה, הורדת מתח בעבודה, כל אלו יכולים לעזור בהפחתת מתח. כל נושא בחייכם שאתם מרגישים שיכול להציף רגשות ולייצר מתח רלוונטי לנושא.

גורמים להתקף חרדה

קיימים גורמים שונים להופעה של התקפי חרדה, לעיתים ישנם מספר גורמים יחד אשר גורמים לכך. גורם מרכזי ומהותי הוא הגורם הסביבתי, כלומר הסביבה בה גדל ומתחנך יילד. במידה והוא גדל בסביבה בה אחד מהוריו חרדתי ותופס את העולם כלא בטוח ואף מסוכן, יש סיכון לכך שגם הילד יחשוב כך על העולם. אם ההורה יחשוב שהעולם מצריך זהירות יתר ושאפשר להיפגע גם מדברים פשוטים כגון משחק של ילד במגרש משחקים וההרה שומר עליו יתר על המידה. כמו כן הגורם הסביבתי נכון לילדים אשר גדלים במצבי מתח כגון ילדים שגדלים באזור עוטף עזה וחשופים במשך השנים לאזעקות רבות, כך שהם יכולים להיות בסיכון לסבול מהתקפי חרדה.

גורמי לחץ ומתח בחיים כגון אובדן אדם יקר, עומס בחיים או שינוי משמעותי בחיים יכול לגרום לחרדות. כמו כן חומרים מעוררים או תרופות שונות יכולים לגרום להתקפי חרדה, כגון חומרי משני תודעה, סמים, מינון לא נכון של תרופה, צריכה מרובה של ניקוטין וקפאין. אנשים שסובלים מהתקפי חרדה עלולים לפתח פוביה מסוימת מסם, תרופה או חומר שבעקבות השפעתו חוו התקף חרדה.

טיפול CBT להתקפי חרדה

טיפול CBT שתרגומו הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי Cognitive Behavioral Therapy, הוא שיטת טיפול פסיכולוגי שמבוסס על עבודה על המחשבות. ההנחה היא כי המחשבות כלומר הקוגניציה שלנו משפיעה על ההתנהגות שלנו, ומכאן משפיעה גם על העולם הרגשי הפנימי שלנו. אהרון בק החל עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי החל משנות ה 60 כתגובה לפסיכואנליזה של פרויד, ומשם הוא התפתח.

הטיפול הזה מנסה למעשה לזהות דפוסי חשיבה מזיקים שאינם מסתגלים מול המציאות הקיימת, ולמעשה לנסות לשנות אותם בחשיבה יותר אדפטיבית. הטיפול מתבסס על ניתוח ובירור בחקירה ביקורתית של המחשבות מול העובדות של המציאות. מול עובדות אלו הטיפול מנסה להקנות מחשבות שיותר מאפשרות מרחב פעולה וסתגלנות.

טיפול CBT הלכה למעשה בא ללמד כלים ומטרתו שהמטופל יהיה למעשה המטפל של עצמו ולא יהיה זקוק לטיפול לשם כך. המטפל ילמד את המטופל הכול אודות התאוריה, הטיפול והכלים הנרכשים וזאת על מנת להקנות למטופל ידע אודות החרדה ואודות שיטת הטיפול.

מרכיב מרכזי בטיפול הוא חשיפה הדרגתית למוקד החרדה של המטופל המאיים עליו. התמודדות עם הצפה רגשית, מתן חיזוקים חיוביים ושליליים ועבודה איתם. שיטות של שליטה עצמית, הרפיה להרגעה, התמודדות עם עיוותי חשיבה והבניה מחדש של חשיבה בונה וחיובית. הכלים הללו יכולים לתרום למטופל להתמודד טוב יותר עם מחשבות מציפות שגורמות לחרדה.

קראו עוד על טיפולים פסיכולוגים מבוססי מחקר לטיפול בהתקף חרדה https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3894