הפרעת חרדה כללית GAD

כל אחד מאיתנו חווה תקופות פחות טובות במהלך חייו הכוללות דאגה ומתח, ותכן שאף חרדה. דאגה בחייו. מתח מסוג זה יכול להופיע בכל אירוע בחיים השוטפים כגון בדיקת רופא, ולמעשה זו תגובת הכנה לקראת מה שמגיע. כאשר התגובה הזו אינה רגעית ומקומית והופכת לקבועה וחוזרת על עצמה שוב ושוב אנו נכנסים לאזור של חרדות. כאשר מדובר בחזרה ללא טריגר ספציפי ומסוים, אלא החרדה מתרחשת מול אירועים שונים אנו מדברים על הפרעת חרדה כללית. שמה בעצם הפרעת חרדה מוכללת אך נוטים לקרוא לה כללית.

מדובר למעשה בהפרעה נפשית נפוצה מאוד הכוללת דאגה מוגזמת לגבי שלל נושאים. לדוגמא חרדה בנוגע למצב כלכלי, לגבי הבריאות, העבודה ונושאים שונים אחרים. הפרעת חרדה כללית (מוכללת) GAD Generalized Anxiety Disorder יכולה להפריע עד מאוד עד כדי פגישה משמעותית בתפקוד השוטף. מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי מתאים כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיעיל לטפל בבעיה זו.

סימפטומים של הפרעת חרדה כללית

אנשים עם חרדה מסוג זה מתארים את התחושה כאילו המוח מפסיק לרגע לעבוד באופן נורמלי. שיש חששות בלתי פוסקות בתחומים שונים. שנשארים תקועים עם המחשבות האלו והתחושה שאין מוצא. ברור לאדם שהדאגות אינן פרופורציונלית ביחס למציאות האמיתית אך עדיין קשה מאוד לשחרר. שיחה שבועית שנמצאת ביומן מול המנהל הישיר יכולה להיחוות כדאגה מוגזמת של פיטורין. ביקור אצל הרופא יכול להוביל מחשבות על חשש ממחלה קשה וכדומה.

תסמינים פיזיים

כוללים מתח רב בשרירים שיכולים להתבטא בכאבי צוואר וגב. הפרעות שינה שונות של קושי להירדם או שינה מועטה עקב יקיצה מוקדמת. דפיקות לב מואצות כאשר יש מתח רב או התקף חרדה, קוצר נשימה, רעידות, סחרחורת, הזעה. כמו כן תחושת עייפות כרונית כתוצאה מהמתח הבלתי נגמר.

תסמינים רגשיים

דאגה עמוקה ובלתי נשלטת לגבי שלל נושאים, מחשבות בסגנון שחור לבן, ראייה קטסטרופלית לגבי המציאות, הצפה רגשית. קושי להתרכז כתוצאה מהמתח, שינויים במצב רוח, עצבנות. דריכות יתר ומתח כללי. ובאופן כללי תחושת דאגה מוגזמת ובלתי מאוזנת שקשה לאדם לשלוט בה.

מדוע מתפתחת חרדה כללית?

הפרעת חרדה כללית (מוכללת) עשויה להיגרם משלל סיבות, החל מחוויות חיים קשות, טראומות שונות, וכלה בגורמים ביולוגיים תורשתיים. לחרדה יש נטייה גנטית ולרוב למי שיש היסטוריה של חרדה במשפחה הסיכון עולה. הגורמים הסביבתיים משמעותיים מאוד.

חוויות חיים שליליות ומורכבות כגון תאונות דרכים, מוות במשפחה,  אובדן של אדם אהוב, מחלה קשה וכדומה. כל אלו יכולים להשפיע על אדם להיות בסיכון לחרדה. כמו כן חוויות ילדות מורכבות כגון סביבה מזניחה, נוקשות במשפחה ודפוסי דיכוי נפשיים. כל אלו יכולים לגרום לילד לפתח בעיות ביטחון עצמי וסימפטומים שונים של דיכאון או חרדות.

כמו כן אורח חיים לחוץ ומתוח כגון מתח רב בעבודה, תקופה לחוצה ומסוכנת במילואים בצבא, לחץ יומיומי תובעני ועמוס. כל אלו עשויים להוביל למתח פנימי בתוך הנפש שיכול להתבטא בהפרעת חרדה כללית, כלומר דאגה מוגברת בתחומים רבים בחיים.

איך חרדה פועלת?

אחד המאפיינים המרכזיים של GAD והמהות של הפרעות חרדה למיניהן הוא קיומם עיוותי חשיבה. מדובר בדפוסי חשיבה לא רציונליים שגורמים לנו לפרש את המציאות באופן לא נכון ומעוות. על ידי דפוסים אלו אנחנו חושבים על המציאות שלנו באופן שלילי ויוצרות מעגל חוזר של חרדות שמבוססות על המחשבות האלו שוב ושוב. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לדוגמה עיקר העבודה הטיפולית מתבצעת סביב מחשבות אלו.

סוגים של עיוותי חשיבה:

• סינון שלילי הוא עיוות חשיבה נפוץ, הכוונה היא שאדם יראה סימנים שליליים במציאות שלפניו ויסנן סימנים חיוביים שיכולים לתרום לו. סינון שלילי זה יכול לייצר מציאות שבה אנו רואים מה שאנו רוצים לראות, ובכך לשחזר שוב ושוב את התחושה השלילית שלנו גבי המציאות.
• חשיבה קטסטרופלית הוא עיוות חשיבה מרכזי ונפוץ בסוגי חרדה שונים. לדוגמה אדם מרגיש כאב מסוים בגוף ומיד חושב שהוא הולך למות. זהו עיוות חשיבה שלוקח מציאות אובייקטיבית מתונה וסבירה ומקצין אותה למקום שלילי ומדאיג. בדרך כלל חשיבה מהסוג הזה יוצרת בהלה פנימית, וקורה שיש אנשים שמתרגלים לחשוב כך, שכל דבר יכול להוביל לקטסטרופה נוראית.
• קריאת מחשבות הוא עיוות של חשיבה לא אמיתית ולא מבוססת, שכוללת תחושה פנימית של אדם שהוא יודע מה אחרים חושבים עליו. וחשיבה זו היא בדרך כלל שלילית, לדוגמה אם המנהל שלי כתב לי מייל שנקבע פגישה אז בטח הוא רוצה לנזוף בי על משהו, כאשר במציאות זה כלל לא נכון. קריאת מחשבות שלילית הזו יכולה לנבוע מהחרדה, ויכולה להיות קשורה לביטחון עצמי נמוך.
• הכללות יתר הן עיוותי חשיבה פופולריים ביותר, כמעט כולנו עושים זאת. מסיקים משהו גורף מאירוע בודד שהתרחש, כגון הייתה לי פעם תאונת דרכים בטח יקרה לי עוד פעם. או לדוגמה שנכשלתי במקצוע מסוים בבית הספר, אז אני בטח תלמיד גרוע ואכשל בעוד מקצועות. ההכללת יתר הזו נותנת תחושה שלילית לאדם, מגבירה את החרדה ומורידה את הביטחון.
• הטיית חשיבה מסוג של חשיבת שחור לבן, כלומר אדם מסתכל או מפרש אירוע כהכול או כלום, אין תהליכים או שלבי אמצע. ההתבוננות הזו לא מאפשרת גמישות מתבקשת מול מציאות מורכבת שבה יש הרבה גוונים מלבד שחור ולבן.
• הטיית חשיבה נוספת היא בצורת שיש בחרדה באמצעי הגנה מול המציאות. כלומר שימוש בדאגה כללית מוגזמת כדרך התמודדות עם העולם, ולמעשה תלות מסוימת בדאגה. לדוגמה אם אני לא אדאג ממש משהו יקרה.

איך מתמודדים עם עיוותי חשיבה?

השלב הראשון הוא לזהות את עיוותי החשיבה, ולאחר מכן לנסות לתת מענה בצורה של מחשבות חלופיות. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT אנחנו לומדים לשאול שאלות שיכולות לגרום לשינוי של המחשבות. לדוגמה אלו ראיות אני יכול לומר שתומכות במה שאני חושב, האם יש בכלל ביסוס למה שאני חושב. מחשבות חלופיות כגון אולי אני לא צודק ואני חושב באופן שלילי שוב ושוב בגלל זה.

בטיפול CBT אנחנו מתרגלים את החשיבה באופן כזה שלא יועיל לנו בצורה מטיבה ולא מזיקה. אנחנו מנסים לזהות הטיות חשיבה מזיקות ומנסים לתת להן מענה טוב יותר באמצעות מתן אתגר ומחשבות חלופיות. לבסוף החשיבה משפיע על ההתנהגות והרגש, כך שאם אנחנו מצליחים לעשות שינוי בכך יכול להתרחש שינוי עמוק יותר.

טיפול CBT לטיפול בהפרעת חרדה כללית (מוכללת)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובקיצור טיפול CBT הנו טיפול יעיל בהפרעות חרדה. ההתמקדות בטיפול מסוג זה היא בדפוסי החשיבה, כלומר שינוי אופן החשיבה בצורה כזו שתהיה חשיבה יותר מועילה ופחות מזיקה. מזהים יחד בטיפול כיצד החשיבה משחקת בעצם באדם כגון הטיות חשיבה למיניהן. רואים יחד את ההשפעה של צורות חשיבה מסוג זה ונותנים מענה טוב יותר.

כמו כן בטיפול CBT נותנים מענה לסימפטומים הפיזיים השונים, מסבירים את הלוגיקה של הופעתם. כמו כן נותנים מענה של כלים להרגעה עצמית בזמן חרדה, כגון שימוש בנשימה, בדמיון מודרך ועוד.

שלבי טיפול CBT

בהתחלת טיפול CBT ולאחר של האינטייק, המטפל והמטופל מבינים יחד מהי חרדה ממנה המטופל סובל, מהם הסימפטומים שלה ואיך היא מתבטאת בחיי היומיום אצל המטופל. בשלב שני יתבצע זיהוי משותף של דפוסי חשיבה שמתרחשים. כלומר מחשבות אוטומטיות שחוזרות על עצמן והטיות חשיבה ששניהם יכולים לעורר שוב ושוב את החרדה. בשלב זה המטפל ינסה להטמיע בטיפול את הקשר המשמעותי שיש בין דפוסי המחשבות להתנהגות היומיומית ולרגש שנוצר עקב כך.

השלב הא הוא איתגור המחשבות, כלומר לנסות לחשוב צורה ביקורתית על אופן החשיבה. לנסות לראות את החשיבה מנקודות מבט שונות ולשאול שאלות שמערערות את החשיבה. כגון מהן הראיות לכך, מה הסיכוי לכך? מה הסבירות שמה שאני חושב הוא באמת נכון? כלומר חשיבה שמחזירה את הסבירות והעולם המציאותי לחשיבה של האדם.

לאחר מכן יתרחש תרגול משותף של סביב נושאים או מצבים שמעוררים חרדה. כלומר המטפל יבצע חשיפה הדרגתית בנושא בחרדה, לדוגמה יחשוף אותו למעליות במידה וקיימת חרדה ממעליות. או לדוגמה להיחשף ולתרגל הימנעות ממשהו שדורם לחרדה. החשיפה גורמת לאדם להרגיש את חוסר ביטחון ואי הודאות שהוא חש בדרך כלל, אך בצורה מבוקרת מול המטפל. המטפל ייתן כלים להתמודדות עם מצבי חרדה אלו, ולאט לאט המטופל רואה שהחרדה לא מתממשת ואין סכנה אמיתית, ושאכן היו עיוותי חשיבה. הכלים להתמודדות הם גם כלי הרגעה כגון נשימות, מיינדפולנס והרפייה.

גישות טיפוליות נוספות לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת

גם טיפול פסיכודינמי יכול לעזור לחקור את שורשי החרדה העמוקים יותר, כמו חוויות ילדות או טראומות עבר. במקרים מסוימים, מומלץ לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכודינמי או טיפול CBT. בדרך כלל שקשה לתפקד ביומיום והחרדה מאוד מציפה מומלץ לפנות לרופא המטפל לגבי תרופה אנטי חרדתית מתאימה.

טיפול פסיכודינמי יכול לתת מענה לחוויות קודמות בחיים, לעבד אותן, הן ברמה המודעת והן ברמה הלא מודעת. טיפול זה רחב יותר מ CBT ונותן מענה לכלל החיים הנפשיים של האדם. כלומר גם לפן הזוגי, המקצועי, הרוחני, הבינאישי ועוד.

לקריאה נוספת של מחקרים בנושא לחצו כאן.