דה פרסונליזציה

דה פרסונליזציה היא חוויה נפשית עמוקה, משונה ולעיתים מפחידה של ניתוק מהעצמי ומהסביבה. תחושה שהאדם נמצא בתוך מעין חלום או מתבונן על עצמו מבחוץ. תחושת זרות וחוסר ממשות כלפי עצמו, גם מבחינת מחשבות, רגשותיו ותחושות גוף. מדובר בהפרעה דיסוציאטיבית (הכוונה של ניתוק רגשי) נפוצה יחסית, אך לעיתים קרובות לא מאובחנת כראוי.

כאשר מדובר בלא מאובחנת כראוי מדובר גם על מקרים הקשורים לתגובה לסמים שונים. אנשים לעיתים לא מגיבים טוב לסם כזה או אחר ומרגישים שהם "פלופים" או שהשתגעו בשפה לא מקצועית, אך הלכה למעשה חווים ניתוק שלרוב מבוסס על חרדות. מומלץ מאוד ליצור קשר להתייעץ בנושא משום שאפשר לסבול זמן רב מכך במידה ולא מטפלים.

טלפון להתייעצות בנושא: 054-2002332 איתמר פסקל פסיכולוג קליני.

במאמר זה נצלול לעומק של תופעה דה פרסונליזציה, נבין את ההבדלים בינה לבין דה ריאליזציה. נסקור מספר גורמי סיכון ותסמינים שונים, ונדבר על אפשרויות טיפול כולל טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.

מה זה דה פרסונליזציה?

דה פרסונליזציה (Depersonalization) היא מצב בו אדם חש שהוא מנותק מעצמו ברבדים שונים. הוא יכול להרגיש תחושה שהוא זר לגוף שלו, לקול, לרגשות ולמחשבות. בדרך כלל אדם שסובל מדה פרסונליזציה ידווח שהוא מרגיש הוא מתבונן על עצמו מבחוץ. שמשהו בו נכבה רגשית והוא הלכה למעשה נעשה הצופה של המציאות.

בשונה מהתקף פסיכוטי, במקרה זה בוחן המציאות נשאר תקין, וטוב שכך. האדם יודע ומבין שהתחושות שלו אינן תואמות ומשקפות את המציאות, אך הוא עדיין מרגיש אותן. אדם שנמצא במצב פסיכוטי יחשוב באמת שהתחושות אמיתיות והן המציאות.

מה ההבדל בין דה פרסונליזציה לדה ריאליזציה?

שתי ההפרעות הללו נחשבות לחלק מקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות, כלומר להפרעות של ניתוק רגשי. שתי ההפרעות הללו יכולות להופיע יחד אצל אותו אדם. ההבדל הוא שדה פרסונליזציה מתייחסת לניתוק של האדם מעצמו, ודה ריאליזציה מתייחסת לתחושת ניתוק של האדם מהסביבה החיצונית שלו. הניתוק מהסביבה יכול להתרחש בצורה שהסביבה נראית מוזר, אחרת, לדוגמה תחושה שהסביבה מלאכותית.

שתי התופעות גורמות לאדם סבל רב. להרגיש שאני מוזר ואחר ושאני רואה את העולם ואת עצמי שונה זו חוויה קשה ובלתי נסבלת. האדם מתחיל לפקפק בעצמו, בשיקול דעת שלו, בהחלטות שלו. זו תחושה שיש לה השלכות רבות כגון ירידה בביטחון העצמי, בערך העצמי, בקשר עם חברים ובכלל עם הסובבים. תופעה זו יכולה להוביל אדם להתבודדות מתוך רצון להימנע מהמחשבות האלו ותחושה שמתבוננים עליו בצורה שלילית.

דה פרסונליזציה תסמינים

תסמינים של דה פרסונליזציה תחושות של ניתוק כגון אני לא באמת מי שאני חושב שאני, אני מסתכל על עצמי מבחוץ. תחושה רגשית של ניתוק כגון אני מרגיש כמו מכונה או רובוט אני לא מרגיש כלום. אני מרגיש זר בבית שלי או בגוף שלי, אני מנותק. אנשים עם דה פרסונליזציה מדווחים שהם מרגישים תחושה שהם נמצאים בתוך סרט ולא במציאות. שהכול מזויף ומלאכותי ולא קיים באמת.

כל התחושות הללו גורמות לסבל רגשי רב, מרגישות אמיתיות אך האדם יודע ומבין שלא באמת אמיתיות. המחשבות יכולות לכלול גם תחושת התבודדות וניכור מהסביבה ותחושה שגם הסביבה לא אמיתית (דה ריאליזציה).

כל התסמינים הללו יכולים להיות המלווים עם חרדה ברמות שונות כולל התקפי חרדה. התקפי חרדה כוללים דופק מהיר, נשימות מואצות, הזעה ללא מאמץ פיזי, מועקה וכאב בחזה או בכתפיים והצוואר, תחושת עייפות וכבדות כללית.

במידה והתסמינים שמצוינים מוכרים לכם ואתם מרגישים כך, צרו עימי קשר טלפוני על מנת להבין כיצד אפשר להתמודד. הטלפון שלי: 054-2002332 איתמר.

דה פרסונליזציה התקף חרדה

התפרצות של דה פרסונליזציה מתרחשת לרוב לאחר אירוע רגשי משמעותי ובדרך כלל שלילי. אירוע כגון טראומה (מוות של אדם קרוב, תאונת דרכים, אירוע בצבא וכדומה). כמו כן דה פרסונליזציה יכולה להתרחש שימוש בסמים שונים משני תודעה שגורמים ל"התפלפות" בשפה לא מקצועית. כלומר גורמים לאדם לראות עצמו במיימדים אחרים עקב חומרים הזייתיים. אך הנפש שלו לא מצליחה להתמודד עם כך טוב והתחושות ממשיכות מעבר לזמן ההשפעה של החומר.

ההתקפי חרדה הם בדרך כלל מאפיינים אנשים שסובלים מדה פרסונליזציה משום שהתופעה מפחידה. במחשבה יודעים שהמציאות לא כך, אך עדיין המחשבות פולשניות וחודרניות ובאמת מפחידות. התקפי החרדה שכוללים דופק מהיר וקוצר נשימה ועוד סימפטומים, יכולים לתת תחושה שאכן מדובר בחוויה אמיתית שעוברת על הגוף והנפש. אך האמת היא לא כך. הגוף מגיב טוב לתחושה של "סכנה" שאינה אמיתית ולכן מופיעים הסימפטומים של התקפי חרדה.

בטיפול פסיכולוגי אנו נותנים מענה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, וגם כמובן לדה פרסונליזציה. במידה ולא מגיעים לטיפול פסיכולוגי מתאים בנושא ההתקפים יכולים להופיע שוב ושוב ולשבש את תפקודו של האדם.

גורמי סיכון לדה פרסונליזציה

מחקרים מראים קשר הדוק בין חוויות ילדות מורכבות לבין הופעת דה פרסונליזציה בגיל מאוחר יותר. קשיים רגשיים בילדות כגון התעללות פיזית, רגשית או מינית, הזנחה, הורות לא יציבה וכדומה, יכולים ליצור קרקע למנגנוני ניתוק נפשי.

חומרים פסיכו אקטיביים שונים כגון קנאביס, LSD, MD עלולים לייצר חוויות ניתוק. במיוחד כאשר יש חוויית ניתוק תוך כדי שימוש, חוויה של הזיית ניתוק וכדומה שנשארת גם לאחר מכן. במקרים כאלו חשוב מאוד לפנות לטיפול ולא להמתין שיחלוף לבד. אם החוויה הזו נשארת מעבר לשבועיים רצוי לפנות.

כמו כן, מי שבעבר חווה ניתוק רגשי ובעל נטייה להדחקה, הימנעויות, דחיינות וכדומה, נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח דה פרסונליזציה. גם צורך בולט בשליטה ונוקשות חשיבה כגון פרפקציוניזם עלול להוביל למצב ניתוק זה.

כמה זה נפוץ?

דה פרסונליזציה נפוצה יותר ממה שאנשים חושבים. כאחוז מהאוכלוסייה הכללית יכולים לסבות מדה פרסונליזציה בשלב כזה או אחר בחיים. אצל רוב האנשים התופעה תופיע באופן זמני ללא טיפול או אבחנה רשמית, והם פשוט ימתינו שהתופעה תיעלם. לרוב מדובר בסל רב ומיותר שניתן לפתור באמצעות טיפול נפשי מתאים.

בדרך כלל צעירים בתחילת שנות ה 20 יסבלו יותר מהתופעה, ללא הבדל בין גברים ונשים. אצל רוב האנשים התופעה תימשך מספר חודשים אך יכולה להימשך גם שנים ללא טיפול מתאים. לרוב היא תופיע בעקבות אירוע או בתקופות לחץ נפשי. דה פרסונליזציה לא תופיע באופן שרירותי ללא סיבה עמוקה לכך.

ההשפעה של דה פרסונליזציה על החיים

התופעה הנפשית של דה פרסונליזציה פוגעת בכל תחומי החיים ללא יוצא מהכלל. הפגיעה היא רוחבית, ביכולת להרגיש נוכחות, להרגיש הנאה, רגש. קושי להתחבר לעצמו, לאחרים, לבני משפחה ובן או בת זוג. כאשר דה פרסונליזציה מלווה גם בהתקפי חרדה או חרדה קיומית הסבל גדול עוד יותר.

ההשפעה רחבה ומשפיעה על התפקוד היומיומי, על התפקוד במקום העבודה. משפיעה על מערכות יחסים, ההערכה העצמית והביטחון העצמי. תופעה זו גורמת לאדם לפקפק בעצמו ולהרגיש מעורער נפשית, כך שבכל מקום ירגיש לא במקום ויתמודד שוב ושוב עם הנושא. רוב האנשים שסובלים מדה פרסונליזציה ניסו להסוות ולהראות שהכול רגיל  ונורמלי, אך האמת רחוקה מכך. ללא טיפול נפשי מתאים קשה להתמודד עם הנושא.

אני מרגיש מנותק מעצמי, איך מאבחנים דה פרסונליזציה?

כאמור תופעת הדה פרסונליזציה קשה וגורמת לסבל רב. חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע בנושא כגון פסיכולוג קליני או פסיכיאטר על מנת לאבחן נכון ולתת טיפול מתאים. בזמן השיחה עם האיש מקצוע חשוב לתאר במדויק את החוויה על מנת שתהיה תמונה קלינית שלמה. כמובן שיש לשלול אבחנות אחרות שיכולות לבלבל כגון בעיות נוירולוגיות מוחיות או הפרעות או מחלות נפש על בסיס פסיכוטי.

יש להסביר לפסיכולוג או לפסיכיאטר את מצבי הניתוק, את טיבם, את התוכן שלהם ומהותם. את ההשפעה של הניתוק על כל תחומי החיים. לתאר תסמינים בהרחבה. במידה ואתם מעוניינים באבחנה בנושא מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני או בוואטסאפ במספר 054-2002332, איתמר.

טיפול פסיכולוגי לדה פרסונליזציה

קודם כל ולפני הכל חשוב לפנות לטיפול בנושא מוקדם ככל הניתן, למטפל אשר יש לו ידע בנושא ויכול לתת מענה מתאים. ישנם גישות שונות לטיפול פסיכולוגי לדה פרסונליזציה. במידה ויש חרדות בולטות אשר גורמות לחוסר תפקוד או לקושי רב יש לתת להן מענה קודם כל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לתת מענה גם לחרדות וגם לדרך החשיבה של דה פרסונליזציה. טיפול CBT מסייע בזיהוי וטיפול בדפוסי חשיבה שליליים ומזיקים ובהפחתה של החרדה. הטיפול יזהה דפוסי חשיבה בעלי הטיות חשיבה כגון הכללות יתר, ראיית המציאות בשחור לבן, סינון שלילי של המציאות וכדומה. טיפול זה ייתן מענה של מחשבות אלטרנטיביות טובות יותר כך שאפשר יהיה לראות את ההטיות חשיבה ולהרגיש יותר שליטה במציאותית העכשווית.

טיפול פסיכודינמי יעסוק בעומק הבעיה הנפשית, כלומר לא רק יתן מענה לניתוק אלא להבין יחד מדוע הניתוק הופיע. לדוגמה טיפול זה יעסוק בדינמיקה של יחסים בתוך המשפחה, בטראומות ילדות וחוויות שליליות שונות. עיבוד הרגשות הקשורים לנושאים אלו יכול לתת מענה טוב להפרעות ניתוק רגשי כגון דה פרסונליזציה ולתת מענה נפשי מתאים.

בנוסף חשוב לתת מענה גם בצורה של טיפול תרופתי פסיכיאטרי מתאים משום שלעיתים הסבל הנפשי מציף ובלתי ניתן להתמודדות. תרופות נוגדות חרדה יכולות לעזור לטיפול הפסיכולוגי לפעול ולתת אפשרות לתפקוד טוב יותר. הטיפול התרופתי יינתן על ידי רופא המטפל, רופא משפחה או פסיכיאטר.

דה פרסונליזציה עוברת?

התשובה היא שכן, דה פרסונליזציה יכולה לעבור לגמרי או לחלופין להפחית משמעותית את התסמינים השונים. כמובן על מנת שזה יקרה יש לגשת לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מתאים, לזהות מוקדם ככל ניתן, ולהתמיד בטיפול עד שרואים תוצאות רצויות. על מנת שהטיפול יפעל יש לשתף פעולה, לחשוב על התכנים מעבר לפגישה וכמובן להתמיד בעקביות.

דה פרסונליזציה יכולה להיות מפחידה מאוד לכן חשוב לפנות בזמן לטיפול נפשי ולתת מענה רצוי ומתאים. הנכם מוזמנים לפנות אליי למספר 0542002332, איתמר פסקל פסיכולוג קליני.