רח' פרופ' שור 16, תל-אביב 077-9969194
דף הבית
מאמרים מקצועיים
הפרעת אישיות נמנעת

הפרעת אישיות נמנעת

הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת חווים פחד עז מפני ביקורת, שיפוטיות חברתית שלילית ודחייה. מחד, יש להם משאלה עמוקה לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם אחרים, ומאידך הם נמנעים מקרבה רגשית עם אחרים בשל חששם להידחות על ידם.

הם אמנם מרגישים הכי בנוח עם עצמם, ומוצאים נחמה וביטחון בעולמם הפנימי, אך משלמים על כך במחיר של כאב וסבל נפשי עמוק הנובעים מתחושת הבדידות וחוסר השייכות.

פעמים רבות עולה השאלה מה ההבדל בין הפרעת אישיות נמנעת והפרעת חרדה חברתית. בעוד שתי ההפרעות מתאפיינות במתח וחרדה המתעוררים במצבים חברתיים, בהפרעת אישיות נמנעת בולט רכיב הפחד מדחייה כגורם מרכזי המביא להימנעות. יחד עם זאת, אנשי מקצוע רבים גורסים כי שתי ההפרעות נמצאות על אותו רצף וכי הפרעת אישיות נמנעת היא תוצאה קיצונית של חרדה חברתית.

מעוניינים שנצור קשר?

תסמינים ומאפיינים של הפרעת אישיות נמנעת

הפרעת אישיות נמנעת תאובחן כאשר מאפיינים שונים של רגישות יתר לדחייה מתקיימים באפן קבוע ולאורך זמן בהקשרים שונים בחייו של האדם ומביאים לנסיגה והימנעות בהקשר החברתי והבין-אישי בחייו. אלו מתחילים לרוב בתקופת הילדות המאוחרת ונמשכים אל תוך החיים הבוגרים.

  • תחושות כוללניות ומתמידות של חשש ושל מתח.
  • אמונה של האדם שהוא אינו מתאים מבחינה חברתית, שאישיותו אינה מושכת או שהוא נחות לעומת אחרים.
  • עיסוק מוגזם באפשרות להיחשף לביקורת או לדחייה בנסיבות חברתיות.
  • אי רצון להתחבר עם אנשים, אלא אם האדם בטוח שיחבבו אותו.
  • הגבלות בסגנון החיים בשל הצורך בביטחון גופני.
  • הימנעות מפעילות חברתית או תעסוקתית הכרוכה בקשר בין-אישי משמעותי בגלל חשש מביקורת, מגינוי או מדחייה.

הפסיכואנליטיקאי הידוע דונלד ויניקוט ביטא במשפטו הנפלא "זהו עונג להתחבא אך אסון לא להימצא" את המתח הדיאלקטי בין הכמיהה שלנו להיות חשופים ונראים בתוך קשר משמעותי ובין הפחד והבושה העמוקים הכרוכים בלחשוף את עצמנו בפני מישהו. מתח זה יכול להיות מנוע להתפתחות ולצמיחה, אך במקרה של הפרעת אישיות נמנעת הוא מעורר חרדה עצומה שמובילה לדפוסים של ריחוק והימנעות חברתית.

מהם הגורמים להפרעת אישיות נמנעת?

הסיבות והגורמים להתפתחותה של הפרעת אישיות נמנעת לא ידועים במלואם. יחד עם זאת, ישנן עדויות כי אנשים שבבגרותם מאובחנים בהפרעה זו היו ילדים בעלי טמפרמנט נסוג, כלומר ילדים ביישנים מאוד שחוו פחד וחשש מכניסה לסיטואציות חברתיות חדשות ולא מוכרות.

גם לסביבה בה גדלו ילדים אלו חלק משמעותי בהתפתחות ההפרעה. מצד אחד, הורות נוקשה וביקורתית יתר על המידה מביאה לחיזוק והקצנה של הביישנות וההערכה העצמית הנמוכה של הילד. כתוצאה מכך גדל החשש שלו מפני דחייה וביקורת שלילית ולכן הוא מפתח מנגנוני הימנעות על מנת לשמור על עצמו.

מצד שני, גם הורות מגוננת יתר על המידה שלא מאפשרת לילד להתמודד עם הקושי החברתי תורמת לשימור הפחד והחרדה ולפיכך להתפתחותה של הפרעה נמנעת. במקרה הזה, ניתן לחשוב על ילד שבעצם לא לומד "ללכת" בכוחות עצמו.

טיפול בהפרעת אישיות נמנעת

טיפול פסיכודינמי יתמקד בניסיון להתחקות אחר הסיבות והגורמים שגרמו להתפתחות ההפרעה אצל המטופל דרך שחזורם של דפוסים בין-אישיים בעייתיים ועיבוד שלהם בתוך הקשר הטיפולי. המטרה בסוג כזה של טיפול היא לייצר עבור המטופל מרחב מכיל ונוח שבו הוא ירגיש בטוח יותר להיחשף ולהתקרב, ובהדרגה לעודד אותו להכליל התנהגויות אלו אל תוך קשרים נוספים בחייו.

טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת אישיות נמנעת יתמקד בחשיפה הדרגתית של המטופל למצבים חברתיים מעוררי חרדה שמהם הוא נמנע, תוך עבודה על זיהוי של אמונות יסוד ודפוסי חשיבה מזיקים והחלפתם בדפוסים בריאים ומסתגלים יותר.

אפשרות נוספת שעשויה לסייע לסובלים מהפרעת אישיות נמנעת היא טיפול קבוצתי אשר מסייע לפיתוח המיומנויות החברתיות ולהעצמה אישית דרך הקשר עם קבוצת שווים משמעותית.

מכון תל אביב לפסיכותרפיה מתמחה בטיפול בהפרעות אישיות, תוך מתן מענה מקיף ותמיכה לסובלים מהפרעת אישיות נמנעת. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או התייעצות.

הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני

מעוניינים שנצור קשר?

Location Map
דברו איתנו