הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית היא הפרעה נפשית שמתאפיינת בדפוסי חשיבה והתנהגות שעשויים להראות כמוזרים וחריגים. הפרעה זו גורמת לאדם לקשיי תפקוד משמעותיים במישור החברתי עד כדי בידוד חברתי. פעמים רבות שואלים האם מדובר במחלת הסכיזופרניה, אז התשובה היא לא. לעיתים ה יא יכולה להראות דומה והיא שייכת למשפחה של הסכיזופרניה, אך גם מאוד שונה.
מהי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית?
מדובר בעיקר בעיוותי חשיבה ותפיסה שיכולים להוביל למחשבות מוזרות כגון חשיבה מאגית, חוויות תפיסתיות לא רגילות ודיבור לא מאורגן. לרוב אין אפיזודות פסיכוטיות (התקפים) ובמידה ויש הם קצרים וחולפים, שלא כמו במחלת הסכיזופרניה בה ההתקפים הפסיכוטיים ארוכים ומשמעותיים. עיקר הקושי בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית היא יצירת קשרים בינאישיים. בדרך כלל אדם הסובל מכך לא יהיה בקשר זוגי, ללא חברים, ויתכן אף שיתרחק ממשפחתו.
מאפיינים מרכזיים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
הפרעת אישיות זו כוללת כאמור דפוסי חשיבה ייחודיים ומוזרים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בחשיבה מיסטית שונה, באמונות אחרות ושונות ותפיסה מאגית ועל חושית. החשיבה יכולה לייצר עיוותים כגון ייחוס של אירועים שמתרחשים בחיים לכאלו בעלי משמעות מיוחדת ואישית שנועדה עבורם. למשל יכולה להופיע מחשבה שמרגישים משהו מיוחד בגוף, שמשהו זז ומדובר בסימן, או מחשבות מעורפלות ולא ברורות עם משמעויות מוזרות.
כמו כן הדיבור יכול להיות אחר ומוזר, מופשט, עם דימויים לא ברורים, ללא רצף הגיוני וברור. נושא זה יכול להקשות עד מאוד על יצירת קשרים בינאישיים רציפים שמבוססים על הבנה מצד שני הצדדים.
מבחינת הבנה רגשית והבעה של רגש, לעיתים הם אינם תואמים את המצב. כמו כן ההבעה הרגשית נראית שטוחה ודלה, כך שלמעשה האדם נתפס עבור מי שמשוחח עמו כשטחי, צר ודל. ללא הנמקה רגשית וללא שיתוף רגשי מעמיק הכולל תובנות נפשיות לגבי העצמי.
בשל כל האמור קשה לאדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית לייצר קשרים עם אנשים. קים קושי משמעותי בנושא, במיוחד מול חברים. עם בני משפחה מעט קל יותר משום שמכיר אותם ואת תגובתם מגיל מוקדם. כמו כן קיימת חשדנות כלפי אנשים, לגבי המניעים שלהם והכוונות. נושא זה גם מקשה על יצירת קשר ופתיחות לעולם.
מהם הגורמים להפרעת אישיות סכיזוטיפלית?
- גורמים גנטיים: מחקרים מראים שקיים קשר גנטי משמעותי. הסיכוי לפתח את ההפרעה גבוה יותר בקרב מי שיש לו קרוב משפחה שסובל מההפרעה, במיוחד אם מדובר בקרבת משפחה קרובה (כולל סכיזופרניה).
- גורמים סביבתיים: חוויות חיים שליליות כגון טראומות, דיכאונות במשפחה וכדומה, מגבירות את הסיכון. גם כאשר מדובר בבעיות משמעויות שהיו בהורות כגון הזנחה, התעללות רגשית או פיזית.
טיפול בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית
טיפול פסיכולוגי בהפרעה זו יכול להיות מאתגר לשני הצדדים. העניין המרכזי הוא הנטייה להתבודדות וקושי לייצר קשר בינאישי. כמו כן קיים קושי לדבר את העולם הפנימי שהנו דל וצר. בדרך כלל לא הייתה בעבר דרך להרחיב את היכולת הבינאישית והיכולת להביע רגש באופן פתוח ומלא.
טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בנושא של הבעה רגשית והתבוננות אל העולם העצמי הפנימי. בדרך כלל אנשים עם הפרעה זו מגיעים לטיפול עקב דיכאון כתוצאה מהבדידות. שילוב של טיפול שיחתי יחד עם טיפול תרופתי אנטי דיכאוני יכול לעזור יותר במקרים אלו.
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי אנטי דיכאוני ואנטי חרדתי יכול לעזור בהתמודדות. מדובר בתרופות ממשפחת SSRI ו SNRI כגון ציפרלקס, ויאפקס, פריזמה, לוסטרל וכדומה. תרופות אלו יכולות לעזור במקרים הדיכאוניים ולהוות מעין רוח גבית שיכולה לעזור בהתמודדות עם דיכאון וחרדה.
פסיכותרפיה בין אישית
פסיכותרפיה היא למעשה טיפול שיחתי, מטרתה העיקרית לעזור למטופל במקרה זה לרכוש מיומנויות חברתיות. לעזור לפתח דפוסי חשיבה יותר סתגלניים וללמוד איך לבנות קשרים בינאישיים. פסיכותרפיה דינמית מאפשרת לייצר קשר אישי ולנסות לתת יותר אמון באדם שנמצא ממול. טיפול מסוג זה יכול לנסות לייצר קשר אישי וחיובי, בתוך מרחב טיפולי מוגן.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT יכול להיות יעיל כאשר קיימים מחשבות ביזריות ופרנואידיות. הטיפול יכול לזהות ולעזור לשנות דפוסי חשיבה משונים ומעוותים ולתת כלים להתמודד טוב יותר. בדרך כלל על ידי תרגול של חשיבה אלטרנטיבית במקום דפוסי חשיבה קיימים.
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית היא מצב נפשי שאינו קל להתמודדות. מדובר בהפרעה שקשה לאדם וגם לסביבה להתמודד עמה ומומלץ לפנות לטיפול. הטיפול הפסיכולוגי מאפשר להתמודד טוב יותר עם הבדידות, עם דיכאון, עם דפוסי חשיבה שליליים, ובעיקר ביחסים בינאישיים.
טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לאדם עם הפרעה זו להבין יותר את הזולת. מדובר בדבר שמתרגלים אותו בטיפול אחד עם השני, לדבר את הנפש, את העצמי, להכיר יותר את השיח הרגשי. מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני למתן יותר פרטים: איתמר 054-2002332.
הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני