התמודדות רגשית עם מחלת האיידס

מחלת האיידס, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, הינה למעשה תסמינים שונים המופיעים כאשר מערכת החיסון של הגוף אינה מצליחה להתמודד עם נגיף ה-HIV. במצב זה חולי איידס חשופים לזיהומים ומחלות שונות מסכני חיים.

ב 25 שנה האחרונות קיימות תרופות העוזרות להימנע מהתפרצות המחלה ולשאת את הנגיף בגוף (נשא HIV) ללא ההשלכות השונות, ממש כמו אדם שאינו נושא את המחלה. מסיבה זו האיידס נחשב היום כמחלה כרונית ולא מחלה סופנית ומסוכנת כפי שהיה לפני עידן תרופות אלו.

כיום קיים קוקטייל תרופות המאריך את חיי החולה שנדבק בנגיף ה-HIV באופן משמעותי. קוקטייל זה נפוץ בעיקר בעולם המערבי המפותח, כאשר דווקא במדינות בהם הנגיף נפוץ יותר, כגון מדינות באפריקה, טיפול מסוג זה גם קשה להשגה וגם יקר עבור האוכלוסיה המקומית.

כיום אין חיסון נגד נגיף ה-HIV ואין תרופה המרפאת מחלה זו. קיימים מחקרים רבים המנסים לייצר חיסון או תרופה, עד היום ללא הצלחה בנושא. נגיף ה-HIV תוקף את תאי הדם הלבנים אשר מיועדים לזיהוי נגיפים מזהמים, חיידקים, תאים סרטניים וכו' ולקרוא ל"חיילים" – תאי דם לבנים אחרים להילחם בפולשים השונים. נגיף ה-HIV למעשה אינו מאפשר לצבא ההגנה של הגוף לבצע את תפקידו להגן מפני סכנות שונות, וכך למעשה מחלה זו הוגדרה בסיכון חיים ממשי.

הידבקות במחלת האיידס

• יחסי מין – זו הדרך הנפוצה ביותר להידבקות בנגיף, במיוחד ביחסי מין ואגינאליים ואנאליים, פחות ביחסי מין אוראליים. למעשה הנגיף נמצא בכל הפרשות הגוף, כאשר באברי המין ישנן ספוגיות מיקרוסקופיות היכולות לספוג הפרשות אלו, לכן כל מגע מיני ללא הגנה עשוי להעביר את הנגיף. הסיכוי להעברה במין אנאלי הוא הגבוה ביותר עקב קרעים ספוגיים באזור, הסיכוי הנמוך ביותר הוא באמצעות מין אוראלי. מסיבה זו נגיף האיידס היה כה נפוץ בקרב הקהילה הגברית ההומוסקסואלית.
• מזרקי סמים – שימוש במחטים משומשות להזרקת סמים עשוי להעביר מאדם לאדם את נגיף ה HIV. בעת ההזרקה הנגיף יכול להישאר בקצה המחט, לכן במדינות שונות החלו קמפיינים לחלוקה חינם של מזרקים על מנת למנוע הדבקה מסוג זה. כמובן שהמודעות לנושא בקרב משתמשים לוקה בחסר ועקב כך הקושי למגר את התופעה.
• עירוי דם – מעבר ישיר של דם מאדם לאדם, במדינות בהם לא בודקים את מנות הדם מבחינת נגיף ה HIV קיימת סכנה להידבקות.
• פצעים פתוחים – מעבר ישיר בין פצוע החולה באיידס לבין אדם אחר, אמצעי הידבקות זה קיים אך פחות נפוץ.
• מעבר מאם לתינוק – נפוץ בעיקר במדינות אפריקה, במדינות מפותחות יודעים רפואית כיצד להימנע ככל הניתן מהדבקה לאחוזים בודדים.

טיפול באיידס

כיום קיימות מספר תרופות אנטי-ויראליות הניתנות יחד במקביל ותוקפות יחד את הנגיף ואשר גורמות להפחתה משמעותית בעומס של השפעת הנגיף בגוף. תרופות מצליחות להאריך את הזמן שבין ההידבקות לפריצת המחלה, ומאז השימוש בקוקטייל אף למנוע לגמרי את תחילת המחלה ולהישאר "נשא HIV".

ישנו היום גם טיפול מונע PREP לאחר חשיפה, למשל למי שקיים יחסים לא מוגנים עם נשא HIV או לצוותי רפואה. הטיפול יכול למנוע הדבקה.

קיים גם טיפול מונע לפני הדבקה עבור אוכלוסיות בסיכון, באמצעות נטילת כדורי תרופה מדי יום.

טיפול נפשי בהתמודדות עם מחלה כרונית 

המודעות לקשר בין גוף ונפש עולה, בין התחושה הפנימית למשמעות שלה בגוף שלנו. מדובר לא רק בקשר של סיבה ותוצאה אלא ברובד עמוק יותר של קשר בין החלמה פיזית וריפוי נפשי במקביל.

הקושי המרכזי הוא ההתמודדות ארוכת הטווח עם מחלה כרונית, שינוי בתפיסה העצמית, קבלה של המחלה כחלק מהעצמי וההגדרה העצמית והתמודדות עם כך. טיפול נפשי מאפשר "התאבלות" בריאה יותר והתמודדות עם המצב הנפשי הכרוך בכך, עיבוד רגשי של ההתמודדות עם כך, במיוחד כאשר מדובר באיידס וקיים פחד ממוות, פחד מסטיגמה, פחד מבדידות וכדומה.

ההשלכות של המחלה על הנפש ברורות ומיידיות, עשויים להופיע דיכאון וחרדות, עצבות, הסתגרות וירידה משמעותית במצב הרוח. התמודדות עם קשיים אלו משפיעים כמובן גם פיזית, ולכן אנו ממליצים לגשת לטיפול פסיכולוגי מקצועי בנושא ובמידת הצורך גם לטיפול פסיכיאטרי מתאים.