מחשבות שווא, דלוזיות ופרנויות
מחשבות שווא הן אמונות ומחשבות לא נכונות שאדם נאחז בהן גם כאשר המציאות מוכיחה אחרת. מדובר במחשבות ואמונות עמוקות, שנשארות באופן עקבי לאורך זמן. לא מדובר ברגשות עזים או במחשבה חולפת אלא בעיוות מציאות משמעותי שפוגע ביכולות התפקוד.
מדובר בתפיסות שגויות על העצמי, על אחרים ועל העולם. מחשבות שווא אלו נובעות מתוך עיוות בדרך שבה אדם חווה ומפרש את המציאות שמולו. העיוות מתבטא באמונה שהעולם הפנימי של האדם היא האמת הנכונה, גם אם ברור למתבונן מבחוץ שמדובר רק בדימוי. מחשבות מסוג זה נמצאות על רצף, בין הגזמה של המציאות לבין ניתוק מוחלט מבוסס פנטזיה. לדוגמה אדם שחושב שחושבים עליו דברים שליליים בעבודה ומתנכלים לו, לבין אדם שמדמיין שהוא משיח עלי אדמות.
מתי מופיעות מחשבות שווא?
מחשבות שווא מופיעות בעיקר סביב הפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה והפרעות דלוזיוניות. במצבים נפשיים מסוג זה המחשבות שווא (דלוזיות) הופכות למעין אמונות שגויות שמגינות על האדם מפני מציאות שאינו יכול לשאת. מחשבות אלו יכולות להופיע במגוון רחב של הפרעות נפשיות כגון דיכאון קליני מג'ורי, מאניה בהפרעה ביפולרית ומצבי לחץ קיצוני.
מי נמצא בסיכון גבוה לפתח מחשבות שווא?
מי שחשוף יותר להתפתחות של מחשבות מסוג זה הם אנשים בעלי רגישות נפשית. הרגישות יכולה להתבטא בצורות שונות, בהפרעות נפשיות שונות, ברגישות יתר חברתית וכדומה. למי שיש רגישות יתר על המידה יכול להיות בסיכון למחשבות מסוג זה. כמובן שיש מרכיבים גנטיים למחלות נפש שונות, יחד עם מרכיבים סביבתיים, נפרט על כך בהמשך.
עבור מי שיש לו רגישות יתר, הגבול הנפשי בין העולם הפנימי לעולם החיצוני האמיתי עשוי להיטשטש. הם יכולים לחוות תחושות פנימיות כחוויות אמיתיות של מציאות חיצונית. אלו מחשבות שווא כמובן וצריך לתת להם מענה טיפולי מתאים.
טיפול פסיכיאטרי
טראומות מוקדמות בחיים
לעיתים מחשבות שווא עשויות לנבוע מטראומות מוקדמות שאנשים חוו בילדותם במוקדמת. חוויות רגשיות מכאיבות אלו יכולות ליצור תחושות נפשיות פנימיות קשות, כגון תחושת אשמה, ביקורת פנימית ועוד. לדוגמה תחושה שאני מאכזב ומצפים ממני ליותר וזו מחשבה שקשה לשאת אותה.
תחושות קשות מהעבר לדוגמה ילד שגדל בבית ביקורתי, או שגדל תחת תחושה שאהבה ניתנת בהתניה לריצוי של האם או האב. תחושות רגשיות אלו מהעבר יכולות להקרין על ההווה. אדם יכול להרגיש כך בעבודה מול קולגה או מנהל שלו, אך למעשה מדובר ברגשות שהולכו מהעבר באופן לא מודע. מדובר בדפוס רגשי מהעבר של טראומה שמפעילה את האדם שוב ושוב בהווה.
נטל כה גדול של רגשות מציפות עשוי לגרום לאדם לחוות משבר נפשי עמוק עד כדי פיתוח של מחשבות שווא. מחשבות מסוג זה יכולות להרגיש כפיצוי או כמנגנון הגנה להתמודדות טובה יותר עם מחשבות ורגשות שמציפים את הנפש.
מתי נדרש טיפול?
כאשר שמים לב שאדם אוחז במחשבות ואמונות בצורה מוגזמת גם מול מציאות או הוכחות שאינו צודק. אם אדם זה ממשיך להאמין בכך לאורך זמן. באופן עקבי ובאופן שפוגע בהתנהלות ובתפקוד היומיומי שלו, מדובר במחשבות שווא. מומלץ להפנות לטיפול פסיכיאטרי או ליעוץ נפשי אחר ולקבל הכוונה נכונה.
חשוב להבין שבמידה ומדובר במחשבות שווא, האדם נמצא למעשה במצב פסיכוטי כזה או אחר, וחשוב מאוד להפנות אותו לגורם מקצועי מתאים. במידה ולא מפנים לגורם מקצועי מחשבות אלו יכולות להחמיר וכך גם מצבו הנפשי.
סוגים נפוצים של מחשבות שווא
-
דלוזיות של גדלות: אדם שרואה עצמו כחשוב, מיוחד או על אנושי כגון המשיח או ישו.
-
דלוזיות פרנואידיות: האדם בטוח שרודפים אותו ושרוצים להזיק לו או שעוקבים אחריו.
-
מחשבות יחס: פירוש מוטעה של אירועים כאילו יש להם קשר אישי אליו, למשל רואה בתחזית מזג אוויר מסר אישי וסמוי שמכוון אליו.
-
דלוזיות של שליטה: תחושת שליטה חיצונית עליו כגון שמישהו שולט במחשבות שלו, או הפוך תחושה של שליטה באחרים.
איך מטפלים במחשבות שווא?
הטיפול במחשבות שווא משתנה בהתאם למספר אלמנטים קליניים: עומק המחשבה, ההקשר וההשפעה על האדם. הקו הטיפולי הראשון במקרים בהם מופיעה פסיכוזה הוא לרוב תרופתי. חשוב מאוד לתת טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות להפחתת עוצמת הדלוזיה מהר ככל הניתן. וזאת על מנת לא להחמיר את המצב ולא להגיע להתקף פסיכוטי.
לצד הטיפול התרופתי חשוב מאוד טיפול רגשי, שיכול להוות מקום בטוח לשוחח בפתיחות על המציאות. להבין טוב יותר את הרקע האישי וההקשרים שגרמו להופעת המחשבות שווא. כמו כן טיפול פסיכולוגי מאפשר ללמוד לזהות את הגבולות בין מחשבה שנובעת מתחושה פנימית, לבין עובדות אמיתיות ואובייקטיביות.
טיפול פסיכולוגי ארוך ומשמעותי יכול לעזור לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם ולהבין כיצד טראומות עבר מעצבות את האדם. כל אלו יכולים להשפיע על האופן שבו האדם חווה את עצמו ואת המציאות סביבו ועל אופן החשיבה שלו.
במידה ויש שאלות נוספות או מידע נוסף שתרצו לברר לגבי הנושא מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני: איתמר פסקל נייד 054-2002332.
הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני