מחשבות שווא, דלוזיות ופרנויות

מחשבות שווא (דלוזיות) הן אמונות שאינן נכונות שהאדם מחזיק בהן בצורה עיקשת, גם כאשר המציאות מראה הפוך מכך. אלו אינן רק מחשבות חולפות או רגשות חזקים, אלא עיוות חשיבה עמוק באופן בו רואים את המציאות. באופן כזה שעלול לפוגע ביכולת לתפקד באופן תקין ומאוזן.

מהן מחשבות שווא?

מחשבות שווא הן תפיסות וחשיבה שגויה במספר מישורים. בנוגע לעצמי, לאחרים או לגבי העולם ככלל. מחשבות אלו נובעות מתוך עיוות בפרשנות של האדם את המציאות שמולו. לרוב, אנשים תופסים את עולמם הפנימי הכולל דימויים ורגשות כחלק מהאמת הפנימית שלהם. כאשר יש חשיבה לא תקינה עלול להיווצר בלבול בין מחשבות פנימיות לגבי העצמי ולגבי העולם, ובלבול בין דמיון למציאות.

מחשבות אלו נעות על רצף הגיוני. לעיתים מדובר באמונות שדומות למציאות  האמיתית, ולעיתים רואות את המציאות בהקצנה מסוימת. ובמקרים חמורים יותר המחשבות מנותקות מהיגיון בריא ומפליגות לעולם הפנטזיה (כגון תחושת שליחות עליונה וייחודית).

מתי מופיעות מחשבות שווא?

מחשבות שווא נפוצות בעיקר בהפרעות פסיכוטיות שונות כגון סכיזופרניה והפרעות דלוזיוניות. מדובר ברשת שלמה של מחשבות ואמונות שאינן נכונות, המשמשות את האדם כהגנה מפני מציאות כואבת.

מחשבות שווא עשויות להופיע במצבים נפשים שונים:

• דיכאון קליני חמור

• מאניה בהפרעה ביפולרית

• הפרעות אישיות מסוימות

• מצבי לחץ קיצוני או שינויים נוירולוגיים (כגון אלצהיימר)

• בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים כגון LSD ופטריות הזיה

איך מחשבות שווא קשורות לרגשות ולחרדה?

במצבי לחץ, אי שקט וחוסר ודאות, אנו נוטים לייחס משמעות למה שאיננו מבינים. כאשר אנחנו מרגישים חשופים או מאוימים, המוח מחפש הסברים ברורים ופשוטים יחסית, גם אם הם אינם מתיישבים מול המציאות.

למשל, אדם שמרצה בפעם הראשונה בפני קהל עשוי להאמין שכולם שופטים אותו לרעה. התחושה הסובייקטיבית שלו יכולה להיות "הם בוחנים אותי". למרות שבפועל אין לכך הוכחות. ככל שהחרדה שלו תגבר,  כך גם האמונה במחשבות אלו מתעצמת.

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח מחשבות שווא?

כאשר יש מחלות נפשיות והפרעות נפשיות שונות, וגם עבור אנשים רגישים מאוד. לעיתים, הגבול בין העולם הפנימי לחיצוני עשוי להיטשטש כאשר יש רגישות יתר. אנשים אלו חווים את תחושותיהם כמציאות ודאית, או קרוב לכך, גם כשזו אינה תואמת את מה שקורה בפועל.

מצד שני, יש לזכור שלא כל חשד או תחושת רדיפה היא מופרכת. אנשים רגישים במיוחד עשויים לזהות ניואנסים שאחרים מפספסים, ולעיתים הם צודקים. לכן, חשוב להקשיב ולבחון לעומק את הסיפור.

טראומות מוקדמות ודפוסים חוזרים

לעיתים מחשבות שווא צומחות על בסיס חוויות ילדות כואבות. דוגמה קלאסית היא אדם שגדל בבית ביקורתי, תחת ציפיות בלתי אפשריות. הוא הפנים תחושת אשמה תמידית, ועם השנים פיתח אמונה שאנשים מצפים ממנו ליותר ממה שהוא מסוגל לתת.

כשהוא מגיע לסביבת עבודה חדשה, הוא נוטה לראות את הבוס כמבקר קשה, גם כאשר זה לא המצב. הוא חש רדוף, מאוכזב מעצמו, ולבסוף יוצר שוב ושוב מערכות יחסים שמחזקות את התחושה שהוא מאכזב שוב.

מתי מחשבות שווא דורשות טיפול?

כולנו מייחסים מדי פעם כוונות לאנשים אחרים. הבעיה מתחילה כשהאדם מחזיק באמונה לא נכונה, והוא עקשן לגבי כך. אם מחשבות שווא הופכות עקביות ומתמשכות, יש צורך בהתערבות מקצועית.

חשוב להבין גם את ההקשר התרבותי הרחב. אמונה בכוחות ריפוי על טבעיים עשויה להיחשב מחשבת שווא בחברה אחת, אך נורמטיבית בתרבות אחרת. לכן יש לשקול את האבחנה בזהירות ובהתאם להקשר והתרבות.

סוגים נפוצים של מחשבות שווא

• דלוזיות של גדלות: האדם רואה עצמו כחשוב, מיוחד או על-אנושי

• דלוזיות פרנואידיות: האדם בטוח שרודפים אותו, רוצים להזיק לו או עוקבים אחריו .

• מחשבות יחס: פירוש מוטעה של אירועים ניטרליים כאילו יש להם קשר אישי אליו

• דלוזיות של שליטה: תחושת שליטה חיצונית עליו או הפוכה ,תחושת שליטה שלו על אחרים.

איך מטפלים במחשבות שווא?

הטיפול במחשבות שווא משתנה בהתאם לעומק המחשבה, להקשר הקליני ולסבל שנלווה לה. הקו הטיפולי הראשון במקרים פסיכוטיים הוא לרוב תרופתי. שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות להפחתת עוצמת הדלוזיה.

לצד הטיפול התרופתי חשוב מאוד טיפול רגשי, שמספק מקום בטוח להתבונן במציאות, להבין את הרקע האישי להופעת המחשבות, וללמוד לזהות גבולות בין מחשבה לתחושה. .

לעיתים, טיפול ארוך טווח יעזור לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם, להבין כיצד טראומות עבר מעצבות את האופן שבו האדם חווה את ההווה, ולבנות מחדש תחושת ביטחון ויציבות פנימית.