רח' פרופ' שור 16, תל-אביב 077-9969194
דף הבית
טיפול בהפרעת חרדה
חרדת החמצה (FOMO – Fear Of Missing Out)

חרדת החמצה (FOMO – Fear Of Missing Out)

דיסתימיה

מוכר לכם הרצון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה בכל זאת שלמה? בעולם המודרני של ימינו, כל כך הרבה אפשרויות פתוחות בפנינו במגוון תחומי חיים. בין אם מדובר על מוצרי המזון בסופר, ביגוד, גנים ובתי ספר לילדים, מסעדות, פעילויות חברתיות (ועוד), אנחנו נדרשים לעמוד כל הזמן בפני מגוון עצום של אפשרויות והזדמנויות ולקבל החלטות במטרה להכריע ביניהן. יחד עם זאת, לפעמים כל האפשרויות נראות לנו כל כך מפתות וזוהרות ואנחנו רוצים את הכול לעצמנו. ההחלטה וההתחייבות לבחירה של דבר אחד הופכת קשה יותר ויותר.

בתוך הפרדוקס הזה, שבין החופש הבלתי מוגבל והפנטזיה שהכול יכול להיות שלנו, ובין העובדה המציאותית שאנחנו לא יכולים לקבל את הכול ונאלצים לוותר על דברים, מתהווה למעשה חרדת ההחמצה (או בשמה הידוע FOMO): הפחד מאובדן של הזדמנויות ואפשרויות "טובות יותר" שאולי קיימות בחוץ. ככזו, חרדת החמצה מכוונת את המערך הנפשי, החווייתי והמחשבתי אל עבר מה ש"אין" לנו, ולכן מצמצת את היכולת של האדם להיות נוכח בהווה ולהנות ממה שכן יש לו.

אצל אנשים הסובלים מ-FOMO ההססנות היא בת לוויה קבועה, וניכר כי יש להם קושי להתחייב ולהתמסר לבחירותיהם (למשל בחירת בן/בת זוג, קריירה וכו') מאחר ותמיד קיים בהם הספק שקיימת בחוץ אופציה טובה יותר. בין אם מדובר על עבודה, בן/בת זוג, סוודר חדש, פעילות חברתית או שיר שמתנגן ברדיו, הם תמיד יסתובבו בדריכות מוגזמת ויעמדו על המשמר בכל הנוגע לאלטרנטיבות הקיימות במטרה לוודא שאין אפשרות אחרת, טובה יותר, שאולי הם מפספסים.

מעוניינים שנצור קשר?

מה זה FOMO בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות?

אחד הגורמים שתורמים לנסיקה ב-FOMO בכלל ו-FOMO חברתי בפרט (פחד של האדם שאנשים אחרים נהנים יותר ממנו, ושהוא מפספס אירועים ואינטראקציות חברתיות, שעשויות להפוך אותו בעיניו למאושר יותר) הוא התפתחות האינטרנט והמרכזיות של הרשתות החברתיות בחיינו.

הרשתות החברתיות מספקות פלטפורמה להשוואה חברתית בלתי פוסקת בינינו ובין החברים שלנו שנראים מאושרים ומוצלחים כל כך בתמונות בפייסבוק. ברוב המקרים, ההשוואה בינינו לבין אחרים מגבירה את חרדת ההחמצה וגורמת לנו להרגיש רע ביחס לעצמנו: אנחנו מרגישים פחות טובים, מוצלחים ומאושרים מהם, או שאנחנו מפספסים הזדמנויות חברתיות או אחרות שיכולות להפוך אותנו לכאורה למאושרים יותר כמוהם.

חשוב לזכור שיש הטיה משמעותית בהשוואה זו מאחר ואנשים בדרך כלל נוטים לפרסם פוסטים ו/או תמונות שמדגישים רגעים של כיף, הצלחות והישגים ולא כאלו הנוגעים לכישלונות, למצבי רוח שליליים ולשגרה אפורה ומשעממת שהם חלק בלתי נפרד מהחיים. תחושת ההחמצה הקשה הזו מביאה לכך שאנשים רבים, ובייחוד בני נוער, מרגישים לחץ להישאר מעודכנים בכל מה שקורה על ידי חשיפה מוגברת לאינטרנט ולרשתות חברתיות.

באופן פרדוקסלי, חשיפה זו רק מחזקת תחושות של קנאה, בדידות, תסכול ואף דיכאון בעקבות ההשוואה בין החיים שלהם לבין החיים "הנוצצים" שהחברים שלהם מעלים לפייסבוק. כמו כן, העיסוק המוגבר הזה עלול להפוך להתמכרות של ממש ולשבש את התפקוד בתחומי חיים חשובים אחרים, כמו למשל תפקוד לימודי אצל ילדים צעירים.

מה הגורמים ל-FOMO?

FOMO היא תופעה חדשה יחסית, שנכנסה למודעות הציבורית רק בשני העשורים האחרונים. היא עדיין לא נחשבת כהפרעה נפשית מוגדרת ומובחנת וגם הגורמים לה אינם ידועים במלואם. יחד עם זאת, נהוג להתייחס לשילוב בין גורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים-תרבותיים ככזה התורם להתפתחותה:

  • גורמים פסיכולוגיים – תיאוריות פסיכו-דינאמיות קלאסיות ייטו להתייחס לחרדת החמצה כנובעת מחסכים רגשיים מוקדמים שלא אפשרו לבנות תחושת ביטחון וערך עצמי יציבים. כך, האדם מסתובב עם תחושת חסר פנימית שעליה הוא מנסה לפצות באמצעות דברים חיצוניים שנחשבים "הכי טובים" – עבודה מכובדת, אישה יפה, בית גדול וכו'. האפשרות להישאר עם משהו חלקי וחסר היא בלתי נסבלת, שכן היא מעוררת בהלה ואימה מפני מפגש עם חסר פנימי. יחד עם זאת, חשוב לציין שהחסר הזה יכול להיות גם בסיס להתפתחות של שאפתנות בריאה.
  • גורמים סוציולוגיים ותרבותיים – גורמים אלו מתייחסים לשילוב בין ההקשר התרבותי המודרני שמבליט ומאפשר שפע של הזדמנויות אטרקטיביות בכל תחומי חיינו, לצד תהליכים הנוגעים להערכת המידה בה אנשים אחרים מצליחים לממש את אותן הזדמנויות, וכן לאמונה ולמסוגלות של האדם לגבי היכולת שלו לממשן. ככל שהאדם בעל אמונה חזקה יותר לגבי כך שאנשים אחרים מסביבו מצליחים להגשים הזדמנויות ולגבי יכולתו לעשות זאת גם כן, כך עלולה חרדת ההחמצה להיות גבוהה יותר אצלו.

המחירים הנפשיים של FOMO

  • תחושה מתמשכת של תסכול וחוסר סיפוק – האדם כל הזמן מסתכל על חצי הכוס הריקה ואינו מסוגל לראות ולשאוב סיפוק ממה שכן יש לו. ישנם מקרים שבהם תחושות אלו יתגברו לכדי דיכאון של ממש.
  • לחץ, חוסר שקט ודאגנות – האדם דרוך ונמצא בחיפוש מתמיד אחר אפשרות "קורצות" אחרות תוך שהוא משווה ביניהן לבין מה שיש לו. הדבר יכול להפוך למחשבות טורדניות בלתי פוסקות על מה שיכול היה להיות לי ואין, אשר פוגעות בתפקודי הקשב והריכוז, בשינה ובתפקוד בתחומי חיים אחרים.
  • התנהגות כפייתית והתמכרויות – תוצאה אפשרית נוספת של חרדת החמצה היא התנהגויות כפייתיות, כמו למשל מעקב כפייתי אחר עדכונים ברשתות חברתיות. מחקרים מראים כי קיים קשר בין FOMO להתמכרות לסמארטפונים ולרשתות חברתיות.
  • אשמה וחרטה – האדם מתחרט ומאשים את עצמו על בחירותיו כאשר הוא נחשף לאפשרויות אטרקטיביות ממשיות או מדומיינות אחרות.
  • קושי להתחייב – האדם מפחד להתחייב לבחירות והחלטות בחייו בשל הפחד שיחמיץ משהו אחר טוב יותר. זו יכולה להיות סיבה לגירושין או לחילופין לרווקות נצחית, קושי במציאת עבודה, לימודים וקריירה מתאימים, מעברי ערים ובתים רבים וכו'. הקושי להתחייב עלול במקרים קיצוניים לייצר תחושת חוסר יציבות וקביעות עד כדי שהאדם חווה עצמו כעלה נידף ברוח.
  • קושי בקבלת החלטות – הפחד מאובדן של הזדמנויות טובות יותר והספק התמידי מקשים על קבלת החלטות ומובילים לדחייתן. במקרים קיצוניים, אדם עם FOMO ימנע מלקיחת החלטות ומהאחריות הכרוכה בכך. כך למעשה חרדת החמצה פועלת כנבואה המגשימה את עצמה – הרצון לא להחמיץ משהו טוב יותר גורם לכך שאף החלטה לא תמומש בסופו של דבר.
  • אימוץ של אורח חיים אינטנסיבי – האדם מנסה להספיק הכול ומאמץ אורח חיים שאפתני במיוחד שעלול להוביל לשחיקה וקריסה.

הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני

מעוניינים שנצור קשר?

Location Map
דברו איתנו