הפרעת הסתגלות | סיבות וטיפול

הפרעת הסתגלות היא בעצם קושי רגשי שמופיע אחרי שינוי משמעותי בחיים. זה יכול לקרות בעקבות מעבר דירה, פרידה, אובדן של אדם קרוב או אפילו שינוי במקום העבודה. מה שקורה זה שאדם מרגיש מוצף ומתקשה לחזור לתפקוד הרגיל שלו, למרות שחלף זמן מהאירוע. זו תופעה מאוד נפוצה, ולמעשה אחד מכל חמישה אנשים שמגיעים לטיפול נפשי מתמודד איתה, גם אם לא תמיד קוראים לזה בשם המפורש.

ליצירת קשר עם איתמר פסקל פסיכולוג קליני מומחה המתמחה בנושא הפרעת הסתגלות: 054-2002332.

הסימן העיקרי להפרעת הסתגלות הוא הפער בין מה שקרה לבין העוצמה של הרגש. זה אומר שהתגובה מרגישה הרבה יותר חזקה ממה שמצפים, והאדם מרגיש חסר אונים במצב. גם אם לאחרים מסביב האירוע נראה פשוט או לא דרמטי יותר מדי עבור מי שחווה את הפרעת הסתגלות מדובר בקושי ממשי שמפריע בחיי היומיום. חשוב להבין שמדובר במצב זמני שאפשר לטפל בו ולהחזיר את האיזון.

מתי הפרעת הסתגלות מופיעה?

הפרעת הסתגלות יכולה להתפתח אחרי שינויים חדים ומשמעותיים בחיים. זה קורה בדרך כלל סביב אירועים כמו גירושין, פרידה, גיוס לצבא, פיטורים מהעבודה, מעבר למקום מגורים חדש או אפילו עלייה לארץ. מצבים כאלו מערערים את תחושת הביטחון המוכרת ומעוררים מצוקה רגשית. לפעמים המצוקה הזו משפיעה גם על הגוף ויוצרת תחושת מתח, כי פתאום צריך להתרגל למציאות חדשה ולא מוכרת שלא תמיד קל לעכל אותה.

חשוב לזכור שלא כל קושי או שינוי נחשב להפרעה. ההבדל בעוצמת הסבל ובכמה זמן הוא נמשך. אם התגובה הרגשית היא  חריפה, פוגעת ביכולת לתפקד ביומיום ונמשכת לאורך זמן, יכול להיות שמדובר בהפרעת הסתגלות. בדרך כלל מדברים על מצב שבו הקושי ממשיך להכביד על איכות החיים גם שלושה חודשים אחרי שהשינוי קרה. במקרים כאלו כדאי לבדוק איך אפשר לקבל כלים שיעזרו לעבור את תקופת המעבר הזו בצורה טובה יותר.

תסמינים של הפרעת הסתגלות

כשמדברים על התסמינים של הפרעת הסתגלות, חשוב להבין איך כל אחד מהם בא לידי ביטוי בחיים.

תסמינים רגשיים:

• תחושת מועקה, עצב או ריקנות – מרגיש כמו ענן אפור שמלווה את מהלך היום. האדם מרגיש שמשהו כבד יושב לו על החזה, וקשה לו למצוא רגעים של שמחה או עניין בדברים שפעם אהב.

• ירידה חדה במצב הרוח – פתאום המצב הרגשי צונח. דברים קטנים שנראו פעם פשוטים הופכים למעמסה כבדה והתחושה הכללית היא של דכדוך.

• חרדה, דאגנות או פחדים כלליים – המוח כל הזמן עסוק במחשבות על מה יהיה. יש תחושה של דריכות ופחד שמשהו רע עומד לקרות, גם אם אין סיבה ברורה לכך באותו רגע.

• תחושת חוסר שליטה או בלבול – האירוע שקרה גורם להרגשה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליים. קשה לקבל החלטות פשוטות, והמחשבות מרגישות מבולגנות ולא סדורות.

• בכי תכוף או התפרצויות רגשיות – הרגשות פשוט יוצאים החוצה. האדם מוצא את עצמו בוכה פתאום באמצע היום או מגיב בכעס ובעוצמה רגשית גבוהה על דברים שבעבר לא היו מזיזים לו.

תסמינים גופניים:

• נדודי שינה או שינה מרובה – הגוף מגיב למתח בשיבוש השעון הביולוגי. או ששוכבים במיטה שעות עם מחשבות רצות ולא מצליחים להירדם, או שמרגישים עייפות ורוצים רק לישון כדי לא להתמודד עם המציאות.

• חוסר תיאבון או אכילה כפייתית – האוכל הופך לכלי להתמודדות. יש כאלו שמרגישים שנסגר להם התיאבון לגמרי בגלל המועקה, ואחרים שמוצאים נחמה זמנית באכילה מרובה ובלתי פוסקת.

• קושי להתרכז – קשה לקרוא ספר, לצפות בסרט או להקשיב לשיחה ארוכה. המחשבות נודדות לאירוע המלחיץ, והיכולת להתמקד במשימות נפגעת.

• ירידה בתפקוד בלימודים, בעבודה או בחיי החברה – בגלל חוסר הריכוז והאנרגיה הנמוכה, הביצועים יורדים. קשה לעמוד במטלות.

• נטייה להסתגרות או הימנעות ממפגשים – אין כוח לאנשים. להעדיף להישאר לבד בבית, ביטול תוכניות חברתיות ואינטראקציה עם אחרים דורשת ממנו מאמץ.

• התנהגות אובססיבית או אימפולסיבית – לפעמים מנסים להחזיר שליטה דרך התנהגות קיצונית, כמו בדיקה חוזרת ונשנית של דברים, או לחלופין פעולות פתאומיות בלי לחשוב על התוצאות.

• מחשבות אובדניות – במקרים קשים, במיוחד אצל מתבגרים, המצוקה מרגישה כל כך ללא מוצא שהם מתחילים לחשוב שהפתרון היחיד הוא להפסיק את הסבל. זה סימן אזהרה קריטי שדורש התערבות מיידית.

טיפול בהפרעת הסתגלות

הטיפול בהפרעת הסתגלות נועד להחזיר את האדם למסלול חיים תקין ולתת לו כלים להתמודד עם השינוי שהכניס אותו למשבר.

טיפול פסיכולוגי להפרעת הסתגלות

זהו הטיפול הקלאסי שבו יושבים אחד על אחד. המטרה כאן היא לעבור תהליך של עיבוד רגשי למה שקרה. השיחה המעמיקה עוזרת לאדם להבין מה בדיוק בתוך האירוע או השינוי הוא זה שערער אותו כל כך. דרך הדיבור על התחושות, בונים לאט לאט מחדש את תחושת הביטחון ואת היכולת לקבל החלטות מתוך כוח ולא מתוך פחד.

טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי

זה טיפול ממוקד מאוד וקצר יחסית שמתאים במיוחד להפרעות הסתגלות. בטיפול הזה לא רק מדברים על הרגשות, אלא לומדים כלים פרקטיים. המטפל עוזר לזהות את המחשבות השליליות שגורמות לסבל ולשנות אותן למחשבות מקדמות יותר. בנוסף, מתרגלים התנהגויות חדשות ששוברות את מעגל המצוקה ומחזירות את השליטה לידיים של האדם. קראו על טיפול CBT בטראומה.

טיפול תרופתי

לפעמים המצוקה היא כל כך חזקה שהנפש לא מצליחה להתפנות לטיפול שיחתי. במקרים של חרדה קשה, פגיעה משמעותית בשינה או מחשבות ייאוש קיצוניות, אפשר להיעזר בליווי של פסיכיאטר. התרופות יכולות להוריד את גובה הלהבות של החרדה או הדיכאון.

למה אסור להזניח את המצב?

יש נטייה לחשוב שזה יעבור לבד, אבל אם מתעלמים מהתסמינים, המצב עלול להסתבך ולהפוך להפרעה עמוקה יותר. הפרעת הסתגלות שלא מקבלת מענה עלולה להתפתח לדיכאון קליני, להפרעת חרדה כללית שמלווה את האדם לאורך שנים, או אפילו להפרעת דחק פוסט טראומטית.

סוגי הפרעת הסתגלות

חשוב לדעת שהפרעת הסתגלות לא נראית אותו דבר אצל כולם. כדי להתאים את העזרה הנכונה, נהוג לחלק אותה לכמה סוגים עיקריים:

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאוני

בסוג הזה, התחושה המרכזית היא של עצב כבד. האדם מרגיש שאין לו כוח לקום מהמיטה, הוא מאבד עניין בדברים שפעם גרמו לו לחייך ומרגיש חוסר תקווה לגבי העתיד. לפעמים עולות מחשבות של אני לא שווה כלום או רצון פשוט לוותר על הכול כי המעמסה הרגשית נראית גדולה מדי.

הפרעת הסתגלות עם חרדה

כאן המצוקה מתבטאת בעיקר במתח ופחד. זה לא רק בראש, זה מורגש חזק בגוף: דופק מהיר, תחושה שקשה לנשום או גוש בגרון. האדם נמצא בדריכות מתמדת, כאילו משהו רע עומד לקרות בכל רגע. קשה מאוד להירדם בלילה כי המוח לא מפסיק להריץ תסריטים מדאיגים, ולפעמים זה מגיע עד למצב של התקף חרדה של ממש.

הפרעת הסתגלות עם הפרעה בהתנהגות

בסוג זה, המצוקה הפנימית יוצאת החוצה דרך מעשים. במקום להסתגר, האדם עלול להפוך לעצבני מאוד, להגיב באלימות מילולית או פיזית ולסבול מהתפרצויות זעם. אצל צעירים רואים לפעמים בריחה ממסגרות כמו לימודים או עבודה, התעלמות מחוקים וכללים, או ניסיון להשתיק את הכאב בעזרת חומרים ממכרים.

הפרעת הסתגלות משולבת

זהו מצב שכיח מאוד שבו מרגישים גם את הדיכאון וגם את החרדה בו זמנית. האדם מוצא את עצמו ברכבת הרים רגשית רגע אחד הוא מוצף בדאגות ופחדים, וברגע שאחריו הוא שוקע לעצבות עמוקה וחוסר אונים. השילוב הזה יוצר עומס רגשי כבד מאוד שמקשה מאוד על ניהול סדר יום רגיל.

דוגמאות למצבים של הפרעת הסתגלות

• שינויים במערכות יחסים: גירושין או פרידה כואבת הם מהגורמים הכי שכיחים. זה משנה את כל מבנה החיים והביטחון העצמי.

• שינויים כלכליים ותעסוקתיים: פיטורים מהעבודה, פשיטת רגל או משבר כלכלי פתאומי יוצרים לחץ קיומי שקשה מאוד להכיל.

• שינויים חברתיים: חוויות של חרם חברתי, בידוד חברתי ממושך או בריונות. כל אלו פוגעים בתחושת הערכה עצמית נמוכה ומערערים את היציבות.

• מעברים פיזיים: מעבר דירה, עזיבת עיר מוכרת או הגירה למדינה אחרת עם שפה ותרבות זרה.

• שינויי סטטוס בחיים: גיוס לצבא, שחרור לאזרחות או לידת ילד. כל אלו אירועים שדורשים הסתגלות נפשית מהירה לתפקיד חדש.

• בריאות: אבחון של מחלה קשה אצל האדם עצמו או אצל קרוב משפחה, שמשנה את סדרי העדיפויות והשגרה באופן דרמטי.

כדי להמחיש את זה, בוא ניקח לדוגמה צעיר שמתגייס לצבא. למרות שזה תהליך נורמטיבי, הוא עלול להיות קשה מאוד עבור מי שלא מרגיש בשל לכך נפשית. המסגרת הצבאית החדשה, עם הכללים הנוקשים והניתוק מהבית, יוצרת זרות וניתוק. במצב כזה, הצעיר עלול להראות תסמינים של חרדה, הסתגרות בתוך החדר או קושי אמיתי לבצע פקודות בסיסיות. זה לא אומר שהוא לא רוצה לתפקד, אלא שהנפש שלו פשוט מגיבה בעומס יתר לשינוי הקיצוני.

צרו עימי קשר טלפוני להתמודדות עם הבעיה, איתמר פסקל פסיכולוג קליני וקב"ן לשעבר, נייד 054-2002332.

אבחון של הפרעת הסתגלות

אבחון של הפרעת הסתגלות הוא תהליך חשוב שדורש רגישות והבנה של הסיפור האישי של כל אחד. האבחון חייב להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך, כמו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר. במהלך הפגישות, המטפל מנהל שיחה מעמיקה כדי להבין מה בדיוק קרה בחיים של האדם, מתי הכול התחיל ואיך המצוקה משפיעה על התפקוד היומיומי.

שלושת החודשים הקריטיים של הפרעת הסתגלות

• עד שלושה חודשים מהאירוע: בתקופה הזו אנחנו בוחנים את עוצמת התגובה. אם האדם חווה מצוקה חריפה שפוגעת לו באיכות החיים אחרי אירוע מטלטל.

• מעבר לשלושה חודשים: אם המצוקה לא פוחתת וממשיכה להפריע לשגרה גם אחרי שעברו שלושה חודשים מאז שהשינוי קרה, הסבירות להפרעת הסתגלות עולה משמעותית.

• מעבר לשישה חודשים: אם הקושי נמשך חצי שנה או יותר, זה אומר שהגוף והנפש לא הצליחו להסתגל בכוחות עצמם. במצב כזה, האבחנה עלולה להפוך לכרונית יותר, וזה דורש התערבות טיפולית מעמיקה יותר.

קראו עוד על הנושא